גם בימים אלה של משבר קורונה, וגם במהלך סגר (אם יהיה כזה), חברה שרוצה לפטר עובד חייבת לעשות לו שימוע כדין. לשם כך יש להודיע לעובד מספיק זמן מראש, בכתב.
במכתב שיש לשלוח אל העובד המיועד להיות מפוטר, יש לפרט את כל הסיבות האמיתיות לפיטורי העובד.
כמו כן מוטל על החברה לאפשר לעובד להסביר את עמדתו, יש לאפשר לו להיות מיוצג על ידי עורך דין, יש לוודא שהזימון לשימוע נקבע למועד שהעובד יכול להגיע אל משרדי החברה כדי להשתתף בשימוע, ואם מדובר במועד שהוא אינו יכול לא הגיע יש לתאם איתו מועד אחר. אין לקבוע שימוע לעובד בימים בהם הוא נמצא בימי מחלה.
כמו כן, על החברה מוטל להקשיב "בנפש חפצה" לטיעוניו של העובד ועליה להראות לבית הדין (אם תדרש לכך) כי עשתה כל שביכולתה לשלב אותו בתפקיד אחר וכי הוא פוטר רק לאחר שלא ניתן היה לשלבו בתפקיד אחר או במחלקה אחרת של החברה.
שימוע שלא כדין, על אחת כמה וכמה אי קיום שימוע כלל, עלולים לגרור את החברה לתביעה משפטית שבסופה החברה תשלם לעובד שפוטר פיצויים בסכומים שיכולים להגיע לאלפי שקלים ואף עד עשרות אלפי שקלים.
לאחרונה פסק בית הדין לעבודה, כי מעסיק ישלם פיצוי בסכום של 40 אלף שקלים לעובד שפוטר בהודעת דואר אלקטרוני, בלי שנערך לו שימוע כדין
יתר על כן, בית הדין לעבודה קבע, כי החברה הציגה מצג שמסלף את המציאות, לפיו העובד כביכול הודיע על התפטרותו.
וזאת, למרות שבפועל העובד פוטר משום שהמעסיק רצה להפסיק את עבודתו של העובד בחברה.
אמנם, בית הדין לעבודה לקח בחשבון כי בין העובד והמעסיק נוצר משבר אמון עמוק בעת שנושא הפיטורים עלה על הפרק.
מכיוון שכך, לא מדובר במצב בו העובד יכול היה לטעון דבר מה כדי שהחברה תמשיך להעסיקו אצלה.
ולמרות זאת, ובהנתן תקופת הזמן בה העובד הועסק בחברה, פסק בית הדין לעבודה כי יש לקבוע את הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסכום של 40 אלף שקלים.
במקרה אחר פסק בית הדין לעבודה, כי מעסיק ישלם לעובדת שפוטרה, פיצוי בסכום של 17 אלף שקל בגלל שימוע שלא כדין.
בית הדין פסק כי המעסיק ישלם לעובד פיצוי אף על פי שהגיע למסקנה כי היא פוטרה מסיבות ענייניות, ולא מסיבות של אפליה אסורה כפי שטענה.
נקבע, כי טרם שיחת הפיטורים העירו לה מנהליה של העובדת על אי שביעות הרצון מתפקודה.
ולמרות כל זאת קבע בית הדין כי על המעסיק לשלם לה פיצויים בסכום של כ-17 אלף שקלים, רק משום שהשימוע שנערך לעובדת היה שלא כדין.
בית הדין קבע, כי החברה לא שלחה לעובדת זימון לשימוע מראש, ולכן היא לא יכלה להיערך בהתאם, ובנוסף, היא אף פוטרה כבר במהלך שיחת השימוע.
נפסק, כי שיחת השימוע לא היתה שימוע כלל אלא שיחת סרק, שלא נועדה לתת לעובדת אפשרות להציג את טיעוניה, והיא למעשה נועדה רק כדי לידע אותה על פיטוריה.
