פיצויי פיטורים
גיל הפרישה של נשים נחלק לשתי תקופות: גיל 62 (שעודכן כבר ל-64), שבו העובדת זכאית לפרוש לגמלאות. וגיל 67, שבו היא מחויבת להפסיק לעבודה ולא ניתן להעסיקה.
אישה שכבר פרשה לגמלאות אך החליטה להתחיל לעבוד שוב בגיל 63 השתלבה בעבודה בחנות לתבלינים. כעבור 4 שנים, עם הגיעה לגיל 67 – גיל הפרישה, פנתה העובדת אל המעסיקה והודיעה לה שהיא עומדת לפרוש. העובדת עוד הוסיפה ואמרה שמצפה לקבל את פיצויי הפיטורים שמגיעים לה לפי חוק פיצויי פיטורים.
המעסיקה סירבה לבקשתה בטענה שהיות שהאישה החלה לעבוד אחרי גיל הפרישה, היא איננה זכאית לפיצויי פיטורין. האומנם?
חוק גיל הפרישה – ההבדל בין נשים לגברים
לפי חוק גיל פרישה, נשים רשאיות לפרוש בהגיען לגיל 62 ולקבל "גמלת פרישה" עם סיום העבודה. ואם לא עשו כן, המעסיק רשאי לחייבן לפרוש בהגיען לגיל 67. החלוקה הזו לא קיימת אצל גברים, שם גיל הפרישה הוא כאמור 67.
על פי חוק פיצויי פיטורים עובד שהגיע לגיל הפרישה זכאי לפיצויי פיטורים. ולכן נשאלה השאלה: האם העובדת, שהחלה לעבוד אצל מעסיק לאחר גיל "פרישת הרשות" זכאית לפיצויי פיטורים עם הגיעה לגיל הפרישה?
העובדת הגישה תביעה כנגד המעסיקה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בה היא דרשה פיצויי פיטורים לאחר 4 שנות עבודה אצל המעסיקה. לטענת העובדת, חרף העובדה שהיא זכאית לפרוש בגיל 62 – גיל פרישת החובה לגברים ונשים הוא 67 וזהו הגיל שאליו התכוון המחוקק בניסוח חוק פיצויי פיטורים.
המעסיקה טענה כי טענת העובדת הינה שגויה ופסיקה לטובת העובדת תוביל לכך שמעסיקים ימנעו מלקבל לעבודה אישה שכבר מלאו לה 62. המעסיקה עוד הוסיפה וטענה כי פסיקה לטובת העובדת עלולה להוביל למצב שבו נשים ינצלו לרעה את החוק על ידי כך שיממשו את זכותן להתפטר בטווח גילאים זה שבין 62 ל-67 אצל יותר ממעסיק אחד על מנת ליהנות מפיצויי פיטורים.
בית הדין פסק: גיל הפרישה המופיע בחוק פיצויי פיטורים הינו 67 לגברים כנשים
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, רחל ברג-הירשברג, קבעה כי גיל הפרישה הקבוע בחוק פיצויי פיטורים הינו 67 לגברים ונשים. פרשנות זו תואמת את תכלית החוק ואת עקרון השוויון בין המינים. השופטת אף הבהירה כי שוויון בין המינים ביחס לגיל פרישת חובה מקדמת את זכותן של נשים להמשיך ולקחת חלק בשוק העבודה כרצונן עד גיל פרישת החובה, ואף לאחריה (בהסכמת המעסיק).
השופטת ברג הירשברג התייחסה בפסיקתה לטענת המעסיקה לפיה פירוש החוק לטובת התובעת תגרום דווקא לפגיעה בנשים המנסות להתקבל לעבודה לאחר גיל 62: "גם אם זה הוא מצב הדברים הרי שחברה המכבדת את ערכי היסוד שלה דוגמת ערך השוויון, הנגזר מזכויות היסוד של אדם באשר הוא אדם, צריכה להיות מוכנה לשלם מחיר סביר על מנת שערך ראשון במעלה זה לא יעמוד ככלי ריק מתוכן, אלא יקבל ביטוי ויישום הלכה ולמעשה".
