גילנות מופחתת: המעסיק לא הוכיח כי לא הפלה מועמד אך ישלם פיצוי נמוך

בימים אלה נשמעות לא מעט טענות של מעסיקים על כך שלמרות הטענות על שיעורי אבטלה גבוהים, הם לא מצליחים למצוא עובדים למשרות רבות שהם מציעים.

מדובר בעיקר על מגוון רחב של תפקידי מכירות, אבל גם בתחומי עיסוק אחרים, שלגביהם טוענים מעסיקים רבים כי הם מתקשים למצוא עובדים.

כעת נשאלת השאלה, אילו עובדים מעסיקים אלה מעדיפים לקבל לעבודה. לדוגמה, האם המעסיקים מעוניינים לקבל רק עובדים בגילאים צעירים? או האם הם פתוחים גם לרעיון של העסקת עובדים שהגיעו לגיל 40 או מעבר לכך.   

מפסק דין שניתן לאחרונה עולה, כי מעסיק מסויים ביקש מהמועמד, בעת ריאיון העבודה, שימסור לו את תאריך הלידה שלו.

לאור העובדה שהמעסיק לא הצליח להוכיח כי לא היפלה את המועמד לרעה בשל גילו, פסק בית הדין לעבודה כי המעסיק מחוייב לשלם למועמד פיצוי כספי בגלל הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

זאת, משום שבית הדין לעבודה הגיע למסקנה כי יש כאן מצב של אפליה לרעה של המועמד בגלל גילו.

ולמרות זאת פסק בית הדין כי בנסיבות העניין יש לפסוק פיצוי נמוך יחסית בסכום של 20 אלף שקל בלבד.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע, כי מעסיק לא יכול (כלומר נאסר עליו) להפלות בין עובדיו או בין המועמדים לתפקיד שהוא מציע. בין היתר נאסר על המעסיק להפלות את המועמדים בשל גילם.

יש להדגיש, כי על פי החוק כמו גם על פי הפסיקה, ברגע שהמעסיק דורש ממועמד לעבודה מידע בנושא שאסור להפלות בגינו, דרישה זו כשלעצמה גורמת לכך שנטל ההוכחה לכך שלא היתה כאן אפליה אסורה נגד העובד, נטל זה מועבר אוטומטית אל המעסיק.

במילים אחרות, ברגע שמעסיק שאל מועמד על גילו, בין אם בעת ריאיון העבודה, או בטופס להגשת מועמדות או בכל שלב או אמצעי אחרים, בין אם מדובר בשאלה שנשאלה במישרין או בעקיפין, מאותו רגע על המעסיק להוכיח שהוא דחה את מועמדותו של המועמד הנ"ל מסיבות ענייניות ולא בגלל גילו, וכי לא היתה כאן אפליה אסורה.

במקרה שהובא בפני בית הדין נראה על פניו כי המעסיק ייחס חשיבות מסויימת לגילו של המועמד.

זאת מאחר שהמראיינת שראיינה המועמד לעבודה, כללה את המידע לגבי גילו של אותו מועמד בהודעת הדואר האלקטרוני שהעבירה למנהלת אשר לצוות שלה היה מיועד המועמד.

אזכור גילו של המועמד באותו אימייל התייחס להתלבטות של המראיינת האם לקבל את המועמד לעבודה או לא.

בתביעה זו, לא הצליח המעסיק להוכיח כי דחיית המועמד לא נבעה בשל גילו ולכן הגיע בית הדין לעבודה למסקנה שיש לקבל את תביעת המועמד.

למרות זאת, מאחר שלא הוכח בצורה חד משמעית כי המועמד אכן הופלה על רקע גילו, ולאור העובדה שלדברי בית הדין מדובר בגיל צעיר יחסית (43) שאינו מאופיין בהפליה מטעמי גיל, ולאור העובדה שמקצועו של המועמד שהינו עובד סוציאלי, הינו מקצוע שהגיל אמור להיות בו יתרון ולא חסרון, פסק בית הדין פיצוי נמוך יחסית, כאמור בסכום של 20 אלף שקל בלבד.