לא קל לראיין אבל המרואיינים לא תמיד יודעים זאת. יש כמה דברים שפשוט משגעים מראיינים! לג'ני פוס יש ניסיון של כמה עשורים בגיוס ובביצוע ראיונות עם מועמדים. בטור מקצועי באתר משאבי אנוש The Muse היא כותבת מהם חמשת הדברים הראשיים שמוציאים מראיינים מדעתם.
1. המרואיין הגיע מוקדם מאוד. כולם יודעים שאידיוט מי שמאחר לראיון. זהו ביטוי מוחלט של חוסר כבוד לזמן של המראיין. אבל הקדמה קיצונית גם היא תגרום למרואיינים להיראות טיפשים. למה? כי כשמגיעים יותר מחמש או עשר דקות לפני הזמן, יוצרים לחץ מידי על המראיין לעזוב את כל מה שהוא עושה ולהתייחס אל המומעד (שאמנם לא איחר אך לא דייק בשעה). או שהמראיין יתחיל את הראיון בתחושת אשמה כי הוא יודע שהשאיר מרואיין בהמתנה בלובי למשך 20 דקות. בעיה משנית של הגעה מוקדמת מדי היא שהמסר שעובר הוא שלמועמד אין שום דבר יותר טוב לעשות בחיים אז הוא ממתין בלובי של החברה.
2. המרואיינת כה מתורגלת, עד שהיא מתנהגת כמו רובוט. מצד אחד אנחנו יודעים מה המשמעות של הגעה לראיון בלי להתכונן לקראתו. מעטים רק מבינים שאפשר גם להגיע מוכנים מדי. יש אנשים שחושבים על כל שאלה שייתכן שהמראיין ישאל. הם כותבים לעצמם תשובות ומתרגלים אותן מול המראה או עם חברים. מי שעושה זאת חושב שהוא פועל נכון אבל הוא למעשה לוקח את הסיכון שייראה כמו רובוט או גרוע יותר – חסר עניין. מרואיינים מוכנים מדי שיושבים על קצה הכיסא ומחכים לשאלות מסוימות שהתכוננו לקראתן, יתקשו כנראה לנהל שיחה כנה ואותנטית עם המראיינים. מראיינים אינם נוטים לקבל לעבודה אנשים מנותקים שאינם נראים ככאלה שמסוגלים לנהל שיחה אמתית.
3. המועמד צולל אל תוך תחום ה"יותר מדי אינפורמציה". האם עברתם באור אדום? הבעל הפסיד המון כסף בהימורים בחופשתכם האחרונה? נטלת כדורים נגד דיכאון אחרי הלידות? כל אלה הם בגדר נושאי שיחה מחוץ לתחום בריאיון עבודה. גם אם הארגון הוא הכי כיפי ומשוחרר, זה עדיין ראיון עבודה. אסור שהאווירה הנינוחה שאולי יש במקום תגרום למועמד להיכנס לתחום היותר מדי אינפורמציה. טוב להיות ידידותי וזורם בשיחה, כדאי למועמדים להראות שהם מתאימים תרבותית, אבל יש דברים שלא מדברים עליהם בראיון. אף פעם.
4. מה שמעניין את המרואיינת זה "מה ייצא לי מזה" (מיל"מ). מה רוצים מראיינים? קודם כל לדעת מה המועמדים יכולים לתרום להם, מה הם יכולים לעשות כדי שהחברה תרוויח כסף, איך הם יתרמו לתהליכים עסקיים… זה אומר שאם המרואיינים מתפרצים מיד עם שאלות מיל"מ, הם נראים שחצנים וגם מעוררים דחייה. ברור שמועמדים רוצים לדעת מה יקבלו ומה יצא להם, אבל בשלבי הריאיון המוקדמים, מה שמעניין מנהלי גיוס ומשאבי אנוש זה מה המועמדים יכולים לעשות בשבילם. כאן זה עסק, לא מועדון.
5. המרואיין לא אומר תודה. לא מדובר רק ב"תודה לך" שנשלח אחרי הריאיון אלא גם על אמירת תודה כשנפרדים. כן, שעות של ראיונות והערכות בחברה יכולות להתיש, אבל מי שבאמת רוצה את התפקיד צריך להישאר ממוקד ואנרגטי ולסיים את התהליך כמו שצריך. מסר כמו "תודה רבה לך שהקדשת זמן לפגישה איתי – שמחתי להכיר אותך" יותיר רושם מצוין.
