עובדי דור ה- Z
אם תציצו באסטרטגיית גיוס עובדים ובמקורות גיוס עובדים של חברות מובילות במשק העולמי תגלו שם מקור גיוס שחוזר על עצמו כמעט בכל ארגון: מחלקת קשרי אקדמיה. זו יחידה שפועלת בתוך מחלקת הגיוס ומטרתה לזהות את הטאלנטים הבאים ולהוביל אותם אל הארגון מיד כשהם מסיימים את הלימודים או לקראת סיום הלימודים, לתקופת התמחות בחופשת הקיץ.
מגייסים רבים יגידו שבעידן הפוסט-מיתון, כשאחוזי האבטלה גבוהים ומחפשי עבודה מתדפקים על דלתם, הם לא צריכים לצאת מהמשרד ובוודאי שלא לנסוע עד לאוניברסיטה בנגב כדי להשיג מועמדים. ומה אומרים על כך מומחי הגיוס בעולם?
הארגון זקוק למוחות הצעירים!
הצעירים הם העתיד. זו לא קלישאה. דייברסיטי (רב-גוניות) היא שם המשחק וארגון שפועל בצורה המיטבית ביותר הוא ארגון שבו פועלים יחד, בצוותים משולבים, עובדים מכל 4 הדורות. דור ה-Z נמצא עכשיו באוניברסיטה, במכללה או במוסד ללימודים מקצועיים והכשרה תעסוקתית. הם אלה שלומדים תכנות מחשבים, קידום אתרים, עיצוב אתרים, ניהול רשתות חברתיות, ניתוח מערכות מידע, הנדסת תעשייה וניהול וכל שאר המקצועות שאותם הארגון צריך או יצטרך בעתיד הקרוב.
בוגרי האוניברסיטאות והמכללות מגיעים לעבודה ראשונה כשהם 'רעבים' ללמוד, להוכיח את עצמם, להתקדם. הם עדיין לא שחוקים מעבודות קודמות, הם עוד לא נדבקו ב"ציניקה ארגונית" והכי חשוב – הם לא מביאים איתם דפוסי עבודה ודפוסי התנהגות שליליים שהם תוצר של תרבויות ארגוניות שונות במקומות עבודה קודמים. את העובדים הצעירים והרעננים אפשר לעצב מההתחלה כך שהם יפנימו את התרבות הארגונית וישתלבו בה במהרה. קשר עם האקדמיה טומן בחובו יתרונות אדירים למערך הגיוס וכן למערך הקליטה וההדרכה.
כאשר ארגון עומד בקשר עם מוסדות ללימודים גבוהים ו/או מוסדות להכשר בעולמות התוכן שלו (פיננסי, משפטי, טכנולוגי וכיו"ב), הוא יכול להגיע אל המרצים, המתרגלים, ראשי החוג והאחראים על הכוונה תעסוקתית ולקיים איתם קשרי עבודה לאורך תקופה ממושכת. קשר זה מאפשר לארגון לזהות את הטאלנטים הבולטים ביותר בתחומים על פי חוות הדעת של מרצים בהסתמך על ציוני מבחנים, ציונים מעבודות מעשיות, פעילות חברתית והתנדבותית בקמפוס וכיו"ב.
חוות הדעת המקצועית שתקבלו ממוסד לימודי הוא אמין פי כמה וכמה מקובץ קורות חיים שאותו כותב המועמד במקרה הטוב (במקרה הפחות טוב הוא שילם לאדם או לחברה על "שדרוג" קורות החיים). העבודה עם מוסד לימודי מבטיחה לכם איכות ואמינות בגיוס הדור הבא. בנוסף, הקשר עם האקדמיה מאפשר לכם להבין לעומק מה לומדים היום בחוג לתקשורת או בחוג למחשבים? על מה שמים את הדגש ועל מה לא? האם התלמידים מקבלים שעות תרגול או שעות עבודה מעשיות, או שהם מקבלים יותר מידע תיאורטי על חשבון תרגול?
ככל שתרדו יותר לעומק ותכירו יותר מקרוב את הסילאבוס, את מסגרות הלימוד, ואפילו את המרצים, כך יהיה לכם מושג ברור יותר לגבי מה העובדים לעתיד יודעים, במה הם טובים ומה חסר להם. הידע הזה יאפשר לכם לנהל מערך גיוס נכון יותר בהיבט של תיאום ציפיות בין הארגון לעובד החדש ובין המנהל המקצועי לעובד. בהמשך ישיר לכך, תוכלו לבנות מערך קליטה, חפיפה והכשרה מקצועית רלוונטית כך שאותו עובד או אותה קבוצת עובדים חדשה תקבל בדיוק את מה שחסר לה כדי להשתלב בעבודה בצורה מיטבית. יישור קו ותיאום ציפיות מהסוג הזה כמעט שלא מתאפשרים בתהליך גיוס עובדים המגיעים משוק העבודה (כשכל אחד פעל בתרבות ארגונית שונה, בהגדרת תפקיד שונה, כשכל אחד עבר מסלול הכשר שונה וכיו"ב).
איך מגייסים את הדור הבא ומובילים אותו ממסדרונות הקמפוס היישר לארגון?
- יום פתוח בקמפוס: ישנם מוסדות גדולים שבהם מתקיימים ימים פתוחים כדרך קבע וזה הפנינג גדול. במקרה שבמכללה קטנה או מוסד פרטי להכשרה מקצועית אין יום פתוח, אפשר לפנות להנהלת המוסד ולבקש ליזום אירוע מסוג זה. ברוב המקרים אתם תפגשו נכונות לשתף פעולה מצד הנהלת המוסד שכן קיים כאן מפגש אינטרסים מובהק.
- רכז תעסוקתי: במוסדות לימוד גבוהים וגם במוסדות להכשרה מקצועית יש אדם או מחלקה שאמונים על הנושא של חיבור התלמידים לשוק העבודה. ישנם מקומות שבהם יש אחראי על פרקטיקום/ סטאז' או לכל הפחות קיים יועץ/ מלווה לעבודה סמינריונית או פרויקט גמר. עבודה מול גורמים אלה תאפשר לכם לקבל מידע על הטאלנטים הבולטים בתחומם ותאפשר לכם ליצור קשר איתם דרך אותם מתווכים.
- הארגון כאתר לימודים: ישנן תוכניות התמחות לסטודנטים בחופשות הקיץ או לקראת סיום הלימודים שבהן הצעירים לומדים מה זה לעבוד בארגון "אמיתי", והם נכנסים על תקן של מתמחים. זהו פרויקט שמחבר את הסטודנטים עם שוק העבודה האמיתי אבל אם בונים מסלול נכון, הוא מחבר את הסטודנטים עם הארגון שלכם לטווח הארוך. סטודנט שעבר התנסות חווייתית בארגון שלכם יתן לכם עדיפות ברורה כאשר הוא יחפש עבודה וגם אם הוא לא ימשיך לעבוד אתכם – הוא יהיה שגריר נלהב וזה יסייע לכם לגייס עובדים מהמעגל החברתי שלו.
- ברגע שהוא יכתוב בעמוד הפרטי שלו ברשתות חברתיות שהוא עבר התמחות אצלכם וברגע שהוא יצטרף לקבוצה של מתמחים בארגון ו/או עובדי הארגון, יהיה לכם קל לעשות בו שימוש לצורך הפצת משרות פתוחות כי סביר להניח שהחברים שלו מגיעים מרקע זהה והם יכולים להתאים לכם.
- עקבו אחר הסטודנטים: הם עושים פרויקטים בכל סוף שנה וגם במשך השנה. בנוסף על האירועים הממשיים, הסטודנטים של היום הם סטודנטים וירטואליים שחיים ברשת ולכן אפשר לעקוב אחר ההתקדמות שלהם ברשת. הם מעלים חומר על העבודות שלהם, מציגים סרטונים, כותבים בבלוגים, מנהלים פורומים ומפיצים פוסטים בכל מקום.
חפשו אחר הסטודנטים בעולמות התוכן שלכם והתחילו לפתח איתם קשרים בדרכים הבאות: עשו לייק לחומרים שהם העלו, הציעו להם להצטרף לקבוצות מקצועיות שבה הם יכולים להשתלב, שאלו שאלות מקצועיות, בקשו לראות עוד. פרגנו להם ותנו להם להבין שברגע שהם יהיו מוכנים לצאת לעולם האמיתי – הארגון יקבל אותם בזרועות פתוחות.
בואו להעשיר את הידע שלכם על מקורות גיוס נוספים בכנס פיתוח מקורות גיוס שיערך בחודש הבא. לחצו כאן לפרטים
