52% מקרב המגייסים בדקו את המועמדים ברשתות חברתיות

52% מקרב המגייסים בדקו את המועמדים ברשתות חברתיות

על פי סקר חדש המגייסים מגבירים את השימוש ברשת החברתית. מה הם מחפשים ברשת? מה גורם להם לפסול מועמד? מה מניע אותם לתת לו עדיפות?

שיתוף
גיוס עובדים ברשת

על פי סקר בינלאומי של CareerBuilder, כ-52% מקרב המעסיקים עושים שימוש במידע שזמין להם ברשת החברתית אודות המועמדים בתהליך גיוס עובדים. עוד כ-10% מקרב המגייסים שלא בודקים מועמדים ברשת החברתית מתכננים לעשות זאת בעתיד.

על אף שיש כיום לא מעט רשתות חברתיות מקצועיות, הרשת החברתית המועדפת על המגייסים (62%) היא פייסבוק ואחריה נמצאת טוויטר (45%). לינקדאין, הרשת החברתית העסקית שכן נבנתה על מנת להיות פלטפורמה שמחברת בין מעסיקים לדורשי עבודה, מצליחה למשוך רק 44% מקרב המגייסים וגוגל-פלוס מצליחה למשוך רק 22%.

מגמה נוספת שניתן לזהות מהסקר הוא הנטייה של מעסיקים לעשות חיפוש במנוע החיפוש (כמו גוגל) על מנת לחפש מידע כללי על המועמד ברחבי הרשת כולה. מטרת החיפוש הינה לדלות מידע כללי, חלקו יוביל לרשתות החיפוש וחלקו למקומות אחרים (בלוג שהמועמד כתב, פורום שבו מועמד הגיב, מאמר דעה שכתב המועמד, ידיעה מהעיתונות וכיו"ב). על פי הסקר נכון להיום, כ-49% מקרב המגייסים עושים חיפוש מידע על מועמדים במנוע החיפוש ועוד כ-11% מתכננים לעשות זאת בעתיד.

האם המידע שהמגייסים מאתרים ברשת מגדיל את סיכוי המועמדים או דווקא פוגע בהם?
42% מקרב המעסיקים שחיפשו מידע על המועמדים ברשת מציינים כי הם נתקלו במידע שגרם להם לדחות מועמדים ועוד כ-18% מציינים כי המידע שאיתרו ברשת גרם להם "לחשוב פעמיים" על אותו מועמד.

מה גורם למגייסים לרצות לוותר על מועמד לאחר שחקרו אודותיו ברשת?

  • 33% פרסום פוסטום ותמונות של מועמדים שבהם הם נראים צורכים אלכוהול וסמים או תומכים בכך
  • 32% כישורי תקשורת נמוכים שבאים לידי ביטוי בדרך שבה המועמדים מתנהלים ברשת
  • 30% מידע שנחשף ברשת שאינו תואם או סותר מידע שנמסר בקורות החיים של המועמדים
  • 28% חשיפת מידע "לא מכובד" (בצורת תמונות, פוסטים, הערות לפוסטים וכיו"ב)
  • 24% מועמדים מגיבים יותר מדי ברשת משמע הם בעלי נוכחות גבוהה מן הרגיל ברשת החברתית
  • 23% מועמדים התבטאו באופן שלילי כנגד מעסיקים לשעבר ו/או עמיתים לעבודה
  • 23% שם המשתמש / השם הווירטואלי של המועמדים אינו מקצועי
  • 22% המועמדים מקושרים לעבריינים או לעבירות פליליות 
  • 20% המועמדים חשפו מידע מקצועי ומידע רגיש ממקומות עבודה קודמים
  • 20% המועמדים התבטאו בצורה גזענית כנגד קבוצות אתניות, קבוצות גיל, מגדר וכיו"ב (דרך פוסטים, לייקים לבדיחות גזעניות וכיו"ב).

 

באילו מקרים המידע שנמצא ברשת שיחק דווקא לטובת המועמדים?

  • 38% המועמדים מסרו ברשת אינפורמציה תואמת לזו שנמסרה בקורות החיים 
  • 38% מההתנהלות של המועמדים ברשת ניתן ללמוד שהם יצירתיים / קריאטיביים
  • 31% חזות המועמדים ברשת היא של אנשי מקצוע רציניים ומכובדים 
  • 29% מההתנהלות ברשת ניתן להסיק כי לעובדים יש כישורים תקשורתיים מפותחים  
  • 26% המועמדים היו מקושרים לאנשים חשובים/מובילים בתומם/מובילי דעת קהל
  • 25% למועמד יש כמות עצומה של חברים, עוקבים, מקושרים ואנשים שעושים לייקים לפוסטים או לתמונות שלהם
  • 18% המועמדים קיימו אינטראקציה עם עמודי הארגון ברשת החברתית (עשו לייק, שיתפו, התחברו עם עובדי הארגון וכיו"ב)

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה