אחת השאלות שעולות תדיר בנוגע להתעמרות והטרדה מינית בעבודה היא האם מנהלים נדרשים על פי החוק לנסות לאתר מצבים של התעמרות או הטרדה מינית, גם אם לא מגיעות אליהם תלונות.
כלומר, האם חלק מתחום האחריות שלהם, הוא להיות ערים לסוגי התנהגות שמעידים על התעמרות בעובדים, או הטרדה מינית שמתרחשת בקרב עובדים שנמצאים תחת אחריותם.
לדוגמה, אם מנהל ישיר נוהג להתנכל לעובד מסוים באופן קבוע או לצעוק על עובד מסוים באופן קבוע או להדיר אותו מפרויקטים ולזלזל בכישוריו בצורה פומבית, או לנהוג כלפיו בכל צורת התעמרות אחרת, והעובד שהפך לקרבן מפחד להתלונן – האם מוטל על המנהל הבכיר לשים לב לזה, להתערב ולקטוע את ההתנהגות הזאת.
"מאחר שאין עדיין חוק למניעת התעמרות בעבודה (אלא הצעת חוק בלבד) אנו מסתמכים על פסיקת בתי הדין לעבודה בנושא", אומרת עו"ד דגנית לפידור-זינגר, מומחית לדיני עבודה, בשיחה עם HRus לקראת יום עיון בנושא מניעת התעמרות והטרדה מינית במקום העבודה, שיערך ב-25 במאי בכפר המכביה.
"הפסיקה קבעה שעל המעסיק לדאוג לעובדיו לסביבת עבודה בטוחה. בית הדין לעבודה לא הטיל אחריות אישית על מנהלים בכירים, לקטוע התנהגות מתעמרת, אלא החובה היא של המעסיק.
יחד עם זאת לדעתי, מצופה ממנהל בכיר ששם לב שמנהל ישיר מתעמר בעובד שלו, לזמן את המנהל הישיר לשיחה על מנת לקטוע את ההתנהגות המתעמרת.
"הטרדה מינית במקום העבודה, ככלל לא נעשית בפרהסיה, ולכן בדרך כלל למנהל הבכיר נודע על הטרדות מיניות במקרה שהמוטרד\ת פונה אליו או אם יש שמועות במקום העבודה.
"אם מנהל בכיר חושד שמתרחשת הטרדה מינית בין עובדים הכפופים לו, הוא חייב לפנות לממונה למניעת הטרדה מינית במקום העבודה ולדווח לה על כך".
אם עובד מתלונן על הטרדה מינית בפני מנהל בכיר יותר, או אף בפני ההנהלה הבכירה, מה החוק דורש מהמנהל הבכיר לעשות בנדון, ובתוך כמה זמן לאחר שהתלונה הגיעה אליו?
"אם עובד מתלונן על הטרדה מינית בפני מנהל בכיר יותר או בפני ההנהלה הבכירה, החוק מחייב אותו לדווח על ההטרדה בהקדם האפשרי לממונה למניעת הטרדה מינית, שהיא הגורם הבלעדי המוסמך לטפל בתלונות על הטרדה מינית".
האם בתי הדין יכולים לחייב ארגונים שיש בהם התעמרות כלפי עובד לפצות את העובד?
"כן. בתי הדין לעבודה פוסקים פיצויים למעסיקים שלא דואגים לסביבת עבודה בטוחה לעובדיהם. וזאת, בלי שהעובד שהתעמרו בו צריך להוכיח שנגרם לו נזק עקב ההתעמרות".
האם ניתן להגיש תלונה פלילית כנגד המתעמר, במקרה של התעמרות, גם אם היא כן מטופלת בתוך הארגון?
"כן".
האם ניתן להגיש תלונה פלילית נגד מטריד בהטרדה מינית, גם כאשר התלונה טופלה במסגרת הארגון?
"כן. החוק קובע במפורש שלמוטרד יש שלוש אפשרויות במקרה שהוטרד מינית: להגיש תלונה במסגרת הארגון, להגיש תלונה במשטרה ולהגיש תביעה אזרחית.
"בדרך כלל כשמוגשת תלונה פלילית, המשטרה תבקש מהארגון להקפיא את בירור התלונה על מנת שלא להפריע לחקירה המשטרתית".
מה נחשב לטיפול נכון, על ידי הארגון, בתלונה בנוגע להתעמרות או הטרדה מינית?
"במקרה של תלונה על הטרדה מינית טיפול נכון על ידי הארגון בתלונה הוא קיום הליך בירור מסודר, תוך הפרדה, ככל הניתן, בין המוטרד לבין מי שהתלוננו עליו שהטריד מינית (הנילון).
"בתום הליך הבירור, הארגון יקבל החלטה האם התרחשה הטרדה מינית, בהתאם להמלצות הממונה.
"ככל שההחלטה תהיה שהנילון הטריד מינית, הארגון יחליט מהם הצעדים שיש לנקוט כנגד הנילון. טווח הפעולה הוא רחב. החל מאזהרה בתיק האישי ועד זימון לשיחת שימוע. טווח הפעולה מושפע מההטרדה המינית שבוצעה.
"במקרה של התעמרות, הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה מציעה הליך בירור דומה להליך שקבוע בתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק).
"לדעתי על הארגון לטפל בתלונה על התעמרות באופן דומה לטיפול בתלונה על הטרדה מינית".
במקרה שהתלונה אכן טופלה בזמן ובאופן הראוי. האם העובד יכול עדיין להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המתעמר או כנגד המטריד או כנגד הארגון?
"לבתי הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעה כנגד המתעמר אלא כנגד הארגון בלבד. ככל שהארגון טיפל בתלונה בזמן ובאופן ראוי אין מקום להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
"במקרה של הטרדה מינית, לבתי הדין לעבודה יש סמכות לדון בתביעה כנגד הנילון וכנגד הארגון. ככל שהארגון טיפל בתלונה בזמן ובאופן ראוי אין מקום להגיש תביעה נגד הארגון. יחד עם זאת, המוטרד יכול להגיש תביעה כנגד הנילון בגין ההטרדה המינית".
