יוצאי אתיופיה ללא ניסיון תעסוקתי נמצאים כיום בתחתית פירמידת השכר בישראל, מעמד שהיו מצויים בו ערביי ישראל עד לעלייה האתיופית בשנות ה-80 וה-90.
נתונים אלו ואחרים עולים ממחקר חדש שביצעו הכלכלנים ד"ר ארז סיניבר, דקאן בית הספר לכלכלה במסלול האקדמי המכללה למינהל, ופרופ' גיל אפשטיין מאוניברסיטת בר-אילן. במחקר נבחנו שתי האוכלוסיות שניתן להעריך לגביהן שהן המופלות ביותר בישראל, הערבים על רקע לאומי והאתיופים בשל צבע עורם.
המחקר הסתמך על מדגם מייצג של הלמ"ס (סקר הכנסות, 2010) שכלל 700 גברים ונשים בעלי 12 שנות לימוד לכל היותר: 123 יוצאי אתיופיה ו-577 ערבים.
מממצאי המחקר מתברר, שיוצאי אתיופיה משתכרים בעת כניסתם לשוק העבודה 30%-40% פחות מערבים בעלי מספר שנות השכלה זהה. רק בתום 17 שנות ניסיון בשוק התעסוקה, מצטמצמים פערי השכר והמגמה מתהפכת.
בקרב הנשים המצב חמור אף יותר, והפערים בשכר מצטמצמים לאחר 20 שנות ניסיון. אצל הגברים הפער מצטמצם "רק" כעבור עשר שנים.
בהמשך להשוואה בין שני המגזרים, נמצא שערבי בן 36 ולו תשע שנות השכלה ועם ניסיון מקצועי, השתכר ב-2010 171 שקלים ליום עבודה, בעוד שאתיופי בן 33 עם שש שנות השכלה פלוס ניסיון, השתכר בממוצע 137 שקלים ליום.
זאת ועוד, על כל שנת השכלה של ערבי, הוא משתכר 3% יותר מיוצאי אתיופיה. אך "כשבוחנים פרמטר של ניסיון בעבודה, רואים שעל כל שנת ניסיון, יוצא אתיופיה מרוויח יותר לעומת הערבי", אומר סיניבר. לדבריו, הפרשי השכר בין ערבים לאתיופים מצטמצמים מדי שנה ב-2.5%, ופערי השכר בין נשות שני הסגמנטים מצטמצמים לאט יותר. זאת משום שלנשים ערביות קל יותר למצוא עבודה לעומת אלו שעלו מאתיופיה.
קהילה קטנה מדי
אחד ההסברים שמציעים החוקרים למיצובם הנמוך של העולים מאתיופיה לעומת הערבים ובכלל, נעוץ ראשית בגודל האוכלוסיות. המגזר הערבי בישראל מונה 1.5 מיליון איש לעומת 140 אלף אתיופים ולכן לערבים יש אפשרויות תעסוקה גם בתוך המגזר עצמו בעוד שלאתיופים פחות, ומכאן מיעוט קשרים קהילתיים.
"עולים חדשים נתקלים בשני חסמים עיקריים – פערי תרבות וריכוזיות של מקומות עבודה", אומר סיניבר. "מה שקרה למשל בעלייה הרוסית הוא שהיה קושי תרבותי, אבל בשל העובדה שדובר במיליון עולים – הם יכולים היו להעסיק אלה את אלה, וכך לשבור את הריכוזיות. כך קורה גם במגזר הערבי, ואילו יוצאי אתיופיה הם לא קהילה מספיק גדולה כדי ליצור בתוכה רשת של קשרי עבודה.
"אם מתבוננים על ארה"ב, מקבלי השכר הגבוה ביותר הם גברים לבנים ילידי ארה"ב, אחריהם מהגרים לבנים, במקום השלישי מהגרים שחורים ובתחתית נמצאים שחורים ילדי ארה"ב", אומר סיניבר. "נוהגים להסביר זאת בכך שמי שבוחרים לרוב להגר למדינה הם העובדים הטובים יותר, ולכן משתכרים יותר. חשבנו שנראה את אותה המגמה בישראל, התבדינו".
סיניבר סבור, בנוסף, כי הממצאים אינם מעידים בהכרח שיוצאי אתיופיה מופלים בשוק העבודה יותר מערבים. אלו מופלים על רקע לאומי ואילו האתיופים בגלל גון עורם. "בתחילת הדרך שוק העבודה מעריך יותר את הערבים, גם על רקע האפשרות שלהם לעבוד בתוך המגזר. אני מעריך שמי שמעסיקים את יוצאי אתיופיה מגלים, אחרי שהעובדים הוכיחו את עצמם, שהשד אינו נורא. הם מתקדמים בעבודה ושכרם עולה".
