בעלי מוגבלויות במקומות עבודה נפגעים לא אחת ממעסיקים שאינם מודעים לזכויותיהם. חשוב לדעת, כי עובד בעל מוגבלות שנפגע על ידי מעסיקו, או שקופחו זכויותיו יכול להגיש תביעה באופן עצמאי.
לחלופין, גם נציג איגוד עובדים יכול להגיש את התביעה בשמו וכך גם ועד עובדים או הנציבות לשוויון במשרד המשפטים.
לבתי הדין לעבודה קיימת סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי במקרה של הפרת החוק. בתי הדין לעבודה יכולים לפסוק פיצויים גם אם לעובד לא נגרם נזק כספי. בנוסף, בית הדין לעבודה מוסמך להוציא צו מניעה או צו עשה במקרים בהם קביעת פיצויים אינה מוצדקת.
יש חשיבות רבה לשילוב אנשים בעלי מוגבלויות בשוק התעסוקה. אלא שבשל הרגישות המיוחדת לאנשים עם מוגבלות והרצון לסייע בשילובם במעגל העבודה, נדרשת התערבות מצד המחוקק.
התערבות זו יכולה להניע את המהלכים ולשפר את תוצאות שילובם במקומות עבודה. והיא מתבטאת בחקיקה מיוחדת והתקנת תקנות לביצוע שילובם של בעלי מוגבלויות במקומות עבודה.
מדו"ח מיוחד של מרכז המחקר והמידע שפורסם בסוף 2011 עולה, כי החקיקה הקיימת בישראל אכן מיועדת לעודד את המעסיקים ואת בעלי המוגבלויות כאחד להשתלב בשוק העבודה.
האחריות על יישום החוקים מוטלת על משרדי המשפטים, הרווחה, הבריאות, הביטחון, הביטוח הלאומי, הכלכלה ונציבות שירות המדינה.
יש כמה תקנות חוקים המגנים על בעלי המוגבלויות בכל הקשר למקומות עבודה:
1 חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: חוק זה אוסר על אפליה ומחייב מעסיקים לבצע התאמות מיוחדות לצורך קידום ושילוב.
2 תקנות שכר מינימום משנת 2002: תקנה זו קובעת התאמות לעובד מוגבל הרשאי לפנות למשרד הכלכלה לצורך קביעת שכרו שהינו נמוך משכר המינימום, בהתאם ליכולותיו. עם זאת, התקנות לא מונעות מבעל המוגבלות לעסוק בכל עבודה ובכל שכר, כל עוד הוא יכול לעבוד בכל עבודה ושכר שהוא ראוי להשתכר.
3 חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים: מדובר בהוראת שעה משנת 2007 שקובעת את מעמדם של בעלי המוגבלויות כמשתקמים. שכרם נקבע כמו שכר של עובד שביקש התאמות לשכר מינימום. על פי התקנה זו, לא יתקיימו יחסי עובד מעביד בין המעסיק לבין בעל המוגבלות כאשר הוא במעמד 'משתקם'.
4 תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות למוגבלים – נגישות: תיקון זה התקבל בשנת 2005 והוא קובע כי חובה להנגיש אנשים עם כל סוגי המוגבלות בכל מקום ושירות הפתוחים לציבור, ובכלל זה מקומות עבודה.
5 תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי: תיקון זה נועד להקל על מקבלי קצבת נכות כללית לצאת לעבודה באמצעות הפחתת הקצבה ביחס לגידול בהכנסה.
