ארגונים יודעים כיום שככל שהם ישקיעו יותר בבריאות העובדים שלהם, כך הם יראו תשואות במובנים של חיסכון בפוליסות ביטוח, צמצום ימי מחלה ועלייה בפיריון. זה כבר נתון ברור שהוא בגדר מובן מאליו. השאלות שנשאלות בחדרי הישיבות (בקרב מנהלים בדרגים הגבוהים) אינן האם צריך להשקיע מחשבה ותקציב בנושא בריאות העובדים אלא – מהם הערוצים האפקטיביים ביותר לשמירה על בריאות העובדים בארגון ואיך מיישמים תוכניות לקידום הבריאות.
עד כאן הכל בסדר. יש מודעות לנושא בריאות העובדים ותפקידו של הארגון לקדם את נושא הבריאות ולשמור עליה לאורך זמן. האתר Corporate Wellness Magazine העלה את הנושא על סדר היום, והדגיש באחד המאמרים כי עיקר המאמץ עד כאן הוא שמירה על בריאות העובדים בתוך הארגון.
חדרי אוכל בריאים יותר, עמדות שתייה בריאות יותר, חדרי התעמלות במבנה, אוכל בריאותי בישיבות, תלושים לארוחות צהריים בקרב המשרד, במקומות שבהם מוגש מזון בריא… כל אלה נעשים בארגונים רבים בימים אלה. התוכניות הללו אכן מגיעות אל העובדים בארגון ויש לעובדים שפע של הזדמנויות לשפר את איכות החיים שלהם יום יום. אך מה קורה עם אותו עובד שנשלח אל מחוץ למשרד?
מה קורה עם העובדים שנשלחים אל מעבר לים לפגוש לקוחות?
מה לגבי העובדים שמתרוצצים בין אתרי החברה השונים או בין לקוחות?
מה הדין לגבי עובדים שנשלחים לכנסים, השתלמויות וימי עיון מחוץ למשרד?
על פי מחקר שנערך על ידי Journal of Occupational and Environmental Medicine, שליש מקרב הנשים העובדים וכחצי מקרב הגברים העובדים נמצאים בסכנה בריאותית. הסכנות השכיחות ביותר הן סרטן, סוכרת, השמנת יתר וסיבוכים קרדיולוגיים.
על פי אותו מחקר, העובדים שנוסעים/ טסים באופן תדיר במסגרת עבודתם חשופים בשיעור גבוה יותר לחלות בכל אחת מהמחלות הללו ובכלל, מצבם הבריאותי הכללי צפוי להיות חמור יותר מעמיתיהם העובדים במשרד או אתר עבודה קבוע.
אותם Business travelers הנודדים ממקום למקום, בשדות תעופה, ברכבת או באוטו במסגרת כנסים, מפגשים והרצאות, חשופים למפגעים בריאותיים רבים הכוללים עייפות, לחץ ושחיקה. לרוב הם שוהים מחוץ למסגרת, מה שפוגע ביכולת שלהם לנהל אורח חיים סדיר שבו אימוני ספורט, ארוחות סדירות ושנת לילה הגונה – הם ממש לא בתפריט.
אז יש לנו עובדים שמבלים שעות רבות בישיבה (טיסה, המתנה בשדה תעופה, נהיגה וכיו"ב), ללא פעילות גופנית, לצד ארוחות מזדמנות, לא סדירות. לעתים מדובר במזון מהיר הזמין באופן מיידי. עובדים אלה ישנים פחות, הם ישנים פחות טוב (כי כולנו ישנים טוב יותר בבית לעומת בבית מלון מזדמן). הם לא מתעמלים באופן סדיר והם שרויים בלחצים ומתחים שעובדי המשרד אינם חווים ביום יום.
Corporate travel programs
ארגונים אשר עברו או עוברים לשלב הבא בתוכנית לקידום בריאות העובד, מגיעים כאמור לעובד הנודד.
הסברה
– השלב הראשון ביוזמה הוא כאמור חינוך והסברה. כאן הארגון צריך לעבוד אף קשה יותר כי הוא צריך ללמד את העובד מה כדאי לו לאכול, היכן ומתי, בעוד שעבור עובדי הארגון ניתן פשוט לקבל את ההחלטה דרך הבריחה היום יומית של מה להגיש בקפיטריה.
לכן השלב הראשון הוא כאמור הסברתי, כשהצעד הראשון הוא שינוי מונחים:
את המליה אוכל יש להחליף במזון/ מזונות. במסגרת המידע שהארגון מפיץ (בעלונים, ניוזלטרים וכיו"ב), יש להתייחס לאוכל כמזון.
חומר ההסברה צריך להעביר לעובד את המידע המדויק אודות מזון בריא. איזה סוג מזון מומלץ לבחור בעת נסיעות / טיסות, איזה סוגי מזונות חיוניים לשמירה על מערכת החיסונית בעת שינויי מזג אוויר (תופעה שאליה חשופים עובדים נודדים), וכיו"ב.
יש למקד את הטקסט על המלצות וטיפים לבחירת מזון בריא ברשתות מרכול או בבתי קפה ומסעדות (מה צריך לבדוק מאחורי המוצר? אילו רכיבים הם טובים ואילו מזיקים? מה צריך לשאול את המלצר על המנה? וכיו"ב).
הנגשה
– השלב הבא הוא להפיץ לעובדים הנודדים מידע על מקומות שבהם מומלץ לצרוך מזון במקומות שאליהם הם [העובדים] נשלחים, אם באופן כללי מה כדאי לבקש במטוס או בבית מלון או באופן ספציפי יותר, כמו באיזו רשת כדאי לקנות ומאילו רשתות כדאי להתרחק.
ארגונים אשר שולחים את העובדים שלהם למקומות קבועים יכולים לסבסד עבור העובדים ארוחות ברשתות קבועות אשר נבחרו בקפידה כרשתות בריאות.
השתתפות בבחירות ובהוצאות
– החזרי הוצאות עבור קניות בסופר מרקט, בחנויות ירקות או בחנויות לתוספי מזון היא דרך מצוינת להעלות את המודעות ואת המוטיבציה של העובדים לשתף פעולה עם התוכנית.
כאשר ארגון מחזיר לעובדים הוצאות (אש"ל) עבור כל יום מחוץ למשרד, חשוב שתהיה לעובד אפשרות לבקש החזר גם עבור הוצאות במרכולים, כך שהוא יוכל למעשה להיכנס לסופרמרקט ולקנות לעצמו מוצרי יסוד בסיסיים או תוספי מזון ומשקאות בריאותיים. כדי לעודד התנהגות מהסוג הזה, אפשר אף להגדיל את דמי ההשתתפות של החברה בהוצאות עבור קנייה בריאה או קנייה ברשת שהוגדרה כבריאה.
– ארגונים רבים לוקחים על עצמם לארגן לעובד את הנסיעה. מי שעושה זאת שומר לעצמו את החירות לבחור באילו מלונות העובד ישהה, באילו חברות תעופה הוא יטוס, דרך אילו שדות תעופה הוא יעבור ובאילו אזורים בעיר העובד ישהה. זו הזדמנות מצוינת לבחור את חברות התעופה המגישות מזון בריא יחסית או בתי המלון שבהם יש חדר כושר וכמובן ארוחות מזינות. הארגון יכול לבחור עבור העובדים מלון שהוא בקרבת פארק, בו ניתן לעשות הליכה קלה בערב או לשחות קצת בתחילת יום העבודה….
כאשר מוסרים לעובד את הפרטים על הטיסה/ הנסיעה שלו, לצד הפרטים היבשים הכוללים תאריכים, שעות וכתובות, יש לצרף דף מידע ובו כל הנתונים הרלוונטיים לבריאות העובד כגון: האם במלון יש חדר כושר או בריכה? מהן שעות הפתיחה? האם יש פארק או טיילת בקרבת המלון? האם יש אופניים להשכרה? אילו רשתות מזון בריאות נמצאות במרחק הליכה מהמלון? איזה רשת בריאות קיימת והאם יש שוק ירקות בקרבת המלון?
אל הרשימה הזו של האלטרנטיבות הקיימות (הרצויות) בקרבת המקום, חשוב לצרף את האינסנטיבס שהארגון נותן לעובד כגון אם העובד יבחר לסעוד באחת מרשתות המזון שהומלצו הארגון יסבסד את הארוחות במלואן או באחוז גבוהה מהנהוג.
לסיכום, תוכנית זו מורכבת ממספר שלבים, כשההתחלה היא כאמור הסברה, ההמשך הוא הנגשה והסוף הוא סבסוד ותגמול. שלבים אלה הולכים יחד שכן אין טעם להסביר לעובד מה זה שומן טראנס ומונוסודיום גלוטמט מבלי לתת לו פתרון אמיתי ליום יום. מאידך, אין טעם לתמרץ עובד לסעוד בסוג אחד של מסעדות ולא באחר, מבלי להסביר לו את הרציונל העומד מאחורי התגמול.
עובדים שמתרחקים מהמשרד ומהסביבה המוכרת להם נמצאים בלחץ של זמן. הם עייפים, ממהרים ולעתים כלל לא מכירים את האזור שאליו הם נשלחים. כל הגורמים הללו יחד מהווים פתח להחלטות גרועות ביותר, עד כדי סכנה ממשית לבריאות, ולכן כאשר ארגון שולח עובדים הרחק מהבית, הוא צריך להשקיע יותר בבריאות שלהם, החל מהסברה והדרכה, דרך הנגשה והכוונה ועד לתגמול כספי והטבות נלוות.