מאת עו"ד מיקו מנחם*
דרכו של עולם היא שימי חייו של אדם ספורים הם, אלה נקבעים על ידי היושב במרומים בתוקף החלטות שאינן ניתנות לערעור, או לעיכוב ביצוע.
נפטר אדם במהלך עבודתו, מרבית האנשים סבורים שכל מה שמגיע או הגיע למנוח, לרבות זכויות שהיו לו בתוקף יחסי עובד ומעביד, אמורים להתחלק בין יורשיו.
אם המנוח השאיר צוואה ייעשה מה שכתוב בצוואה ואם המנוח לא השאיר אחריו צוואה, הרי שבעיזבונו יזכו יורשיו שעל פי הדין.
בהגדרת עיזבון לא נכנסים סכומים וזכויות שהיו למנוח כלפי מעבידו בנושאי שכר עבודה שפירושו, כאמור בסעיף 1 לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958: "לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו", דהיינו כל הנובע והקשור לרבות דמי פדיון חופשה, דמי הבראה, בונוסים ועמלות שהיו מגיעים למנוח אלמלא נפטר.
סכומים אלה ישולמו, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לעניין זה בכתב. אם לא הורה ישולם לבן זוגו, דהיינו גם הידוע/ה בציבור בכלל זה, ורק אם אין לו בן זוג ישולם ליורשו או לנהנה ע"פ צוואתו. המילים "על אף האמור בדיני הירושה", (ראה סעיף 7 לחוק הגנת השכר תשי"ח- 1958), מוציאות את השכר האחרון וכל נספחיו ממסגרת העיזבון. כך שהוראת צוואה, ככל שהיא מתייחסת לשכר האחרון – לא תחול לגביו.
עיון בחוק פיצויי פיטורין תשכ"ג – 1963, מעלה שאם נפטר עובד, ישלם המעביד לשאריו פיצויים כאילו פיטר אותו. שארים לעניין זה אינם דווקא היורשים, אלה הם בן זוג של העובד בשעת פטירתו לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לעניין גמלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי.
אם אין בין זוג או ילדים כאמור- ילדים והורים שעיקר פרנסתם היה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של המנוח לפחות 12 חודש לפני פטירתו. וכן כל פרנסתם הייתה על הנפטר.
יש לשים לב שפיצויי פיטורין המשתלמים לשארים של עובד שנפטר, לא יראו כחלק מהעיזבון ולכן, אין להשתמש בהם לסילוק חובות העיזבון.
הוראה מעניינת בחוק פיצויי הפיטורין קובעת שאם היו פיצויי הפיטורין משתלמים לשארים שאינם דווקא בן זוג או ילד התלויים כאמור במנוח, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה והם יינתנו לאותם שארים שבית הדין יקבע, ולפי שהחלוקה שיקבע בהתחשב במצבם הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
מעבידים רבים עשויים למצוא עצמם בדילמה. למשל, עובד נשוי כחוק אולם חי בנפרד מאשתו וחי עם אישה אחרת. מי תקבל את יתרת משכורתו לאחר פטירתו?
זאת, מבלי לדבר על כך שמעביד לא תמיד יודע איך לאתר את השארים של המנוח כאשר מדובר בתשלום פיצוי פיטורין עקב הפטירה.
המעביד המצוי נוהג להחזיק את הכספים אצלו עד אשר יוצגו בפניו צווי ירושה. וכבר ראינו בעבר שצווי ירושה אינם חלים על שכר אחרון, ועל תשלום פיצויי פיטורין.
הסכנה הרובצת לפתחו של מעביד כזה, היא שבבלי דעת יחלק את הכספים למי שאינם זכאים לכך, או שיתעלם מזכויותיהם של מי שזכאים לכך, או שבעודו ממתין, יקבל תביעת הזכאים בצירוף פיצויי הלנה. בין פיצויי הלנת שכר ובין פיצויי הלנת פיצויי פיטורין.
הדרך הנכונה לכל מעביד המתחבט בשאלות זכאות או איתור שארים, היא לבקש להפקיד את הכסף בקופת בית המשפט, ובזאת יצא ידי חובתו.
עיון בסעיף 147 לחוק הירושה תשכ"ה-1965, מעלה כי תשלומים המשתלמים בתוקפה של פוליסת ביטוח, לא יראו כחלק מהעיזבון ומטבע הדברים לא יחולקו בין היורשים או הנהנים. כספים אלה שבגין פוליסת ביטוח, יימסרו למוטבים, דהיינו אותם האנשים שהמנוח קבע אותם בכתב המינוי שבמסגרת הפוליסה.
על פי אותו הסעיף, סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון.".
הנה כי כן, הראינו שהמושג 'עיזבון', הינו מושג הרבה יותר מצומצם מכפי שניתן לראות במבט ראשון.
*עו"ד מיקו מנחם, LLB, מגשר מוסמך, בורר, יו"ר מותב ודן יחיד ברשות השיפוט של ההסתדרות החדשה, מנהל משרד פרטי, מתמחה בתחום משאבי אנוש, דיני עבודה ודיני הירושה, בעל ניסיון רב בהוראת המשפט.
