בשוק העבודה בעולם מתרחשים שינויים גדולים ומהירים ביותר, בין היתר כחלק ממציאות חדשה שיש המכנים אותה המהפכה התעשייתית הרביעית, שבה השינוי הוא דבר קבוע ושיבוש הוא נורמלי, במילים אלה נפתח דו"ח מבקר מדינה ל-2021 על שוק העבודה.
לדברי המבקר, המהפכה מתאפיינת בשילובים חדשים בין טכנולוגיות מהעולם הפיזיקלי, הביולוגי והדיגיטלי, וכן במהירות, ובהיקף ההשפעה שהיא ללא תקדים.
המבקר מציין, כי מגמות אלה מצטרפות לתהליכים חברתיים וכלכליים אחרים המשפיעים על עולם העבודה.
בין השאר, מתבטאים השינויים בשוק העבודה בשינויים שחלים בתפקידים וכתוצאה מכך בשינויים בידע הנדרש, ובכישורים ובמיומנויות הנדרשים מהעובדים.
המבקר מציין, כי ממחקרים עולה, שיש תפקידים ופעילויות שמבוצעים כיום על ידי בני אדם ושניתן להחליפם בפעולת אוטומציה ולכן תפקידים אלה צפויים להתמעט (עבור בני אדם).
עוד מציין המבקר, כי צפויים להתווסף תפקידים שמחייבים עבודה עם כלים טכנולוגים ותפקידים הדורשים מיומנויות רכות דוגמת יצירתיות ויכולות חברתיות.
במסגרת זו, לדברי המבקר, עלולים להיעלם כליל מקצועות כמו נהגים, מנופאים, חשבים, מוקדני מכירות טלפוניות, סוכני נסיעות, תפקידי פקידות מסויימים והזנת נתונים. במקומם יווצרו מקצועות חדשים.
ב-2018 העריך ארגון ה-OECD כי כמחצית מהמשרות בעולם עשויות להשתנות משמעותית, אם כי צפויים הבדלים מהותיים בין מדינות.
התפקידים שהמשך קיומם נמצא בסיכון הגבוה ביותר ושרבים הסיכויים שיעברו לאוטומציה הם אלה שדורשים השכלה בסיסית בלבד, ואלה שמועסקים בהם עובדים בעלי כישורים מועטים.
עם זאת, קיים קושי להעריך את המגמות החברתיות, הפוליטיות והכלכליות שישפיעו על קצב אימוץ הטכנולוגיה ושינויי התפקידים, מדגיש המבקר.
בשנת 2017 העריכו כי שינויים בקצב בינוני יגרמו לכ-15% משעות העבודה (של בני אדם) להתייתר עד שנת 2030.
עוד העריכו, כי התפקידים החדשים שעשויים להיווצר יהיו ברמת מיומנות או באזורים גאוגרפיים שיקשו על מעבר פשוט של עובדים אליהם מתפקידים שהתייתרו.
ההערכה במחקרים שונים היא כי המגמה הקיימת, של דרישה פוחתת לכישורים פיזיים ודרישה גוברת לכישורים קוגניטיביים ברמה גבוהה ולכישורים דיגיטליים וטכנולוגיים תימשך גם בעתיד.
המבקר מציין בדו"ח, כי השינויים בתפקידים ובכישורים יוצרים אתגר בכל העולם המפותח. בהיעדר התמודדות עם אתגר זה, אנשים רבים מאוד, בהם ילדים, נוער ומבוגרים – בעיקר אנשים השייכים לשכבות מעוטות יכולת ואנשים בעלי כישורים מועטים – עלולים שלא להשתלב בשוק העבודה ואף להיפלט ממנו. מצב זה עלול להוביל להרחבת הפערים החברתיים ולהגדלת שיעורי העוני.
מבחינת המשק הישראלי, ענפים רווחיים ומתקדמים כמו למשל תחום ההייטק, יתקשו לגדול בהיעדר היצע רחב דיו של עובדים בעלי כישורים מתאימים, והצמיחה הכלכלית עלולה להיפגע.
מכיוון שכך, מסיק המבקר, כי בפני מדינת ישראל ניצב האתגר הנובע מכך שגם שוק התעסוקה הישראלי משתנה.
לדבריו, לישראל יש כמה מאפיינים ייחודיים המדגישים את הצורך בהשקעות הנדרשות לצורך התאמת מיומנויותיהם ומוכנותם של התלמידים במערכת החינוך – שהינם העובדים העתידיים – וכן של עובדים נוכחיים, לשינויים בשוק העבודה.
