המחאה החברתית שפרצה ב-2011 עוררה לא מעט בעיות ואפילו הובלה למשברי זהות אמתיים של העובדים ואף המנהלים במשק. העובדים והמנהלים בחברות השונות נקרעו בין תפקידם כעובדי חברה והנאמנות שלהם למותג שהם מייצגים לבין התפישה של כל אחד מהם כצרכן, כאדם או כחלק ממעמד הביניים ההולך ונשחק.
במסגרת המחאה שודרה כתבה ב-"צינור לילה" (ערוץ 10) על המחירים המופקעים שגובה רשת המשביר על בגדים לעומת המחירים בחו"ל. כ-12 שעות לפני שידור הכתבה, פנתה הרשת לציבור המנהלים והורתה להם להסיר את תוויות המחיר בדולר. בסניף המשביר בגן העיר (ת"א) לא הוסרו כל התוויות ובכתבה הציגו התחקירנים תווית מחיר של חולצה שעולה בארה"ב 29.5 דולר ואילו כאן בארץ היא עולה 500 ₪ (הפרש של למעלה מ-400%).
יום למחרת השידור קיבלה מנהלת הסניף דוא"ל זועף מההנהלה לפיו בעקבות המקרה החמור נגרם נזק עצום לרשת. שעות ספורות לאחר מכן סמנכ"ל הרשת התקשר אל העובדת וזמין אותה לשימוע לקראת פיטורים. שלושה ימים לאחר השימוע, העובדת פוטרה לאלתר.
העובדת הגישה כתב תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ובו היא טענה שפוטרה בחוסר תם לב. לטענת העובדת, השימוע שנערך לה לא היה תקין, היא פוטרה מחמת גילה וכן היא זכאית לפיצויי פיטורים וגמול בגין שעות נוספות שלא שולמו לה.
הנהלת המשביר הודתה כי אכן הודיעו לעובדת על פיטוריה בבוקר שלאחר שידור הכתבה, אלא שמדובר בעובדת שהתפקוד שלה היה לוקה ושידור הכתבה המזיקה בצינור לילה היה רק "הקש ששבר את גב הגמל". הרשת עוד הוסיפה כי במסגרת תפקידה של התובעת, כמנהלת סניף, היא איננה זכאית לשעות נוספות.
במקביל לכתב הגנה, המשביר הגישה תביעה נגדית כנגד העובדת בה נטען כי העובדת הפיצה את טיוטת כתב התביעה לערוץ 10. לטענת הנהלת המשביר, העובדת הפיצה מידע שקרי וסודות מסחריים רגישים. הנהלת הרשת טענה בתביעה הנגדית כי מדובר במקרה של פרסום לשון הרע, גזל מסחרי והפרת חובת האמון.
בית הדין לעבודה: מדובר פיטורי בזק
שופט בית הדין לעבודה, דורי ספיבק, פסק כי רשת המשביר הייתה מרוצה מתפקודה של מנהלת הסניף, שהועסקה על ידי הרשת למשך 3 שנים. השופט קבע כי הסיבה היחידה לפיטורי העובדת הייתה שידור התוכנית בצינור לילה. לטענת השופט, ספק אם נפלו פגמים בהתנהלות מנהלת הסניף, ובכל מקרה לא מדובר בפגמים המצדיקים "פיטורי בזק" ושימוע "מהיום למחר". עם זאת, השופט סביבק דחה את טענת העובדת לפיטורים שלא כדין מחמת גיל, שכן זו התקבלה לעבודה בהיותה בת 53.
השופט ספיבק דחה את תביעת הנגד שהגישה הרשת כנגד העובדת בדבר לשון הרע, שכן העובדות שהציגה העובדת לתכנית צינור לילה היו נכונות. עם זאת נקבע, כי דוחות פנימיים של החברה שצורפו לטיוטה הם בגדר סודות מסחריים רגישים, אשר על כן, השימוש שעשתה בהם העובדת נופל בקטגוריה של גזל סוד מסחרי.
השופט חייב את הרשת לשלם לעובדת פיצויים בסך של 215,000 ₪ ועוד 8,000 ₪ הוצאות משפט. העובדת חויבה לשלם לרשת פיצוי בסך 30,000 ₪ בלבד בגין גזל סוד מסחרי.
