האם למעסיק יש זכות לפתוח את תיבות המייל של העובדים שלו? על פי פסיקה חדשה של בית הדין לעבודה התשובה שלילית.
הפסיקה הזו ניתנה במקרה של עובד שפוטר מעבודתו ולא קיבל את הפיצויים שהגיעו לו על פי החוק. העובד פנה אל בית הדין לעבודה כדי לדרוש את זכותו, כשבמקביל הגיש המעסיק שלו לשעבר תביעה גדולה כנגד העובד, בטענה שהוא (העובד) פגע בחברה. בתביעתו התבסס המעסיק על תכתובות מייל שהוצאו מהמחשב הנייד של העובד וכן על מסמכים שנמצאו בפח האשפה שבמשרדו.
עו"ד יעל פורת-קוצר, שייצגה את העובד, טענה כי המסמכים שהמציא המעסיק לצורך הוכחה – הושגו תוך פגיעה ברורה בעובד והפרת זכותו לפרטיות. התביעה הגיעה עד לבית הדין הארצי לעבודה, שם פסקה נשיאת בית הדין הארצי נילי ארד, פסיקה התקדימית שהובילה לשינוי החקיקתי, כי המעסיק איננו רשאי לפתוח תכתובות אימייל של העובד ללא הסכמתו.
עו"ד פורת-קוצר אמרה בתגובה: "בית הדין הארצי לא לקח צד. הוא הראה בבהירות, הן למעסיק והן לעובד, כיצד לממש את זכויותיהם במקום העבודה". לדבריה, מדובר בפסק דין שישפיע על זכויותיו של כל עובד בארץ. נושא הפרטיות, ובעיקר האזנות לשיחות טלפון ובקרה על תיבת המייל של עובדים על ידי מעסיקיהם, הוא נושא שנידון בשוק העבודה הישראלי במהלך השנים האחרונות, פסיקה זו מהווה תשובה ברורה לכל הצדדים: על המעסיק להימנע מ"חיטוט" במייל של העובד, ואילו עובד שחווה מקרה דומה, רשאי לתבוע את מעסיקו בבית הדין לעבודה בהסתמך על פסיקה זו.
