השופטת אריאל גילצר-כץ מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, פסקה כי אישה חרדית שסירבה לעבוד במקום עבודה בו אין הפרדה בין נשים לגברים, לאחר שהופנתה על ידי לשכת התעסוקה, לא תהיה זכאית עוד לקצבת אבטלה מביטוח לאומי.
האישה, תושבת בני ברק, פנתה ללשכת התעסוקה בהיותה מובטלת, לצורך מציאת מקום עבודה וכן לגביית קצבת אבטלה מביטוח לאומי. כאשר לשכת התעסוקה הפנתה אותה למקום עבודה שחיפש עובדים בהתאם לכישוריה, היא סירבה מנימוקי דת והשקפת חיים שונה בתכלית. לשכת התעסוקה תייגה אותה כ'סרבנית עבודה' ושללה ממנה את זכאותה לדמי אבטלה. האישה לא אמרה נואש וערערה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שם, כאמור, נדחתה טביעתה על הסף.
השופטת גילצר-כץ כתבה בפסק הדין כי "סירובה של המערערת לעבוד במקום בו נשים וגברים מועסקים ללא הפרדה מגדרית, עקב השקפת עולמה, יש בו כדי להביא לשלילת זכאותה לדמי אבטלה. נוסף על כך, קביעת זכאות לדמי אבטלה והבטחת הכנסה בנסיבות דומות, תעודד את קיומו של קריטריון מפלה זה וכל זאת מהקופה הציבורית".
עוד ציינה השופטת כץ כי "גם אם המערערת הספציפית חשה פגיעה בכבודה עקב החלטת לשכת התעסוקה, הרי שקבלת ערעורה תפגע בכבודן ובזכותן לשוויון של נשים רבות.
קבלת טענות המערערת משמען הדרת נשים מהחברה ובכך פגיעה בזכותן לכבוד ולשוויון. תמונות נשים מוסרות מפרסומים שונים במרחב הציבורי, נשים מוסתרות מאחורי וילונות ופרגודים, נדחקות לספסלים האחוריים בתחבורה הציבורית ונאסר עליהן להשמיע את קולן בציבור".
חבל שהשופט ערבב שלל נושאים במקום להתמקד בצורך ספציפי.
הוא נסחף להסרת תמונות נשים וכו' ושלל רמות של הדרת נשים במקום להתמקד בבקשה של העובדת לשמור על כבודה ואורח חייה אותו בחרה באורח דמוקרטי.