בית הדין הארצי לעבודה שלל בקשה של חברת שמירה לקבלת רישיון לעסוק כקבלן שירות, בשל חוסר יכולות ניהוליות של שותפה אחת ועבר פלילי של השותף השני.
חברה העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה, פנתה לאגף ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת כשהיא מבקשת רישיון לעסוק כקבלן שירות (בהתאם לסעיף 10 לחוק העסקת עובדים).
משרד התמ"ת דחה את הבקשה והחברה פנתה לבית הדין האזורי לעבודה. משגם בית הדין האזורי לעבודה דחה את בקשתה, הגישה החברה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, שפסק סופית השבוע (יום ד') כי החברה לא זכאית לרישיון לעסוק כקבלן שירות.
בית הדין הארצי לעבודה תמך בפסיקת בית הדין האזורי, לפיה החברה לא תורשה לעסוק כקבלן שירות מאחר ובעליה (בעל ואישה) אינם ראויים לנהל חברה קבלנית. זאת היות והבעל, אשר מנהל בפועל את החברה, הורשע בפלילים ואף נמצא בהליך של פשיטת רגל (בסעיף 3 ב' לחוק קבלן שירות מצוין: "…בהוכחות יציבות כלכלית של מבקש הרישיון).
בנוסף האישה, אשר מנהלת את החברה באופן רשמי 'על הנייר' כחותמת גומי – הינה חסרת כל ניסיון עסקי או ניהולי (בסעיף 3א' של חוק קבלן שירות מצוין: "… הוא או מנהל מטעמו, לפי העניין, הם בעלי ניסיון ניהולי או עסקי, וכן בעלי ידע בתחום זכויות עובדים…").
בית הדין האזורי גזר על החברה הוצאות משפטיות לטובת משרד התמ"ת על סך 10,000 ₪, לתשלום בתוך 30 יום ממועד הפסיקה.
