חוסר תום לב או זכותה המלאה של עובדת להסתיר את דבר ההיריון בתהליך הכניסה לעבודה? בית הדין לעבודה הציג את עמדתו המשקפת בפסק דין חדש.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן בתביעתה של מוכרת בחנות נעליים שטענה כי היא פוטרה רק מחמת הריונה. מדובר באישה שהחלה לעבוד כמוכרת בחנות נעליים וכעבור חודש מיום כניסתה לתפקיד, היא הודיעה למעסיק שהיא בהריון. כחודש לאחר מכן העובדת פוטרה לאלתר, ללא הודעה מוקדמת או שימוע.
העובדת פנתה לבית הדין לעבודה בתביעה לפיצויים בסך 67,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין. העובדת טענה כי לא הייתה כל סיבה אחרת לפיטורים זולת ההיריון. בנוסף, העובדת טענה בכתב התביעה שכאשר שאלה את המעסיק מדוע הוא מפטר אותה, הוא השיב שהוא מעוניין להעסיק במקומה – גבר. המעסיק טען כאמור שהוא מעדיף לגייס גבר, כדי שזה יוכל לטפל במחסן, אולם בפועל המעסיק לא קלט גבר במקומה. לסיום, העובדת טוענת כי לאחר שפוטרה, כשהיא בהריון, היא לא הצליחה למצוא מקום עבודה חדש עד הלידה.
המעסיק טען מנגד כי הפיטורים כלל לא היו קשורים לעובדה שהעובדת הודיעה לו שהיא בהריון. לשיטתו, הפיטורים היו חלק משיקולים ארגוניים, שהכתיבו צורך במוכר שלמעשה ינהל את החנות. היות שלעובדת לא היה ניסיון בתחום הנעליים והיא לא יכלה לשמש כמנהלת החנות, לא היה מנוס אלא לפטר אותה.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, עפרה ורבנר, השתכנעה שאכן ההחלטה לפטר את העובדת נבעה אך ורק מעצם היותה בהריון. "אין לפטר אישה בהריון בשל הריונה", כך כתבה השופטת בפסק הדין ואף המשיכה למתוח ביקורת חריפה על המעסיק בעודה פוסלת את הסף את טענת ההגנה שלו לפיה: העובדת הייתה מחויבת להודיעה לו שהיא בהריון ובכך שלא עשתה כן, היא פעלה בחוסר תום לב.
בית הדין לעבודה פסק לעובדת פיצויים בסך 33,500 ₪ בגין אבדן שכר עבודה, עגמת נפש, אי מתן הודעה מוקדמת ופיטורים ללא הליך שימוע. כמו כן, המעסיק חויב בהוצאות שכר טרחה בסך 5,000 ₪.
בואו להעמיק את הידע שלכם בדיני עבודה – זכויות עובדים מול חובת המעסיקים – בכנס דיני עבודה 2015