ביטוח רפואי לחו"ל, ויזה.. החלטות והתלבטויות בדרך לרילוקיישן

אז החלטנו ללכת על זה, עשינו צ'ק ליסט, אבל לפני שיוצאים לדרך הארוכה של הרילוקיישן, צריך לוודא שבכלל בחרנו את העובד המתאים, שהוא מוכן, ושאנחנו מודעים לסיבות שבגללן הרילוקיישן עלול להיכשל.

אז לפני שבודקים אפשרויות של ביטוח רפואי לחו"ל ועוד לפני שעוברים על הצ'ק ליסט – ישראל פרומן, מנכ"ל חברת ORI, אומר שיש לבדוק שני דברים חשובים שלפני שבכלל יוצאים לדרך: ויזביליטי, בדיקת האפשרות לקבלת ויזה במדינת היעד שתתאים לעובד ובני משפחתו, ואינשורבילטי, בדיקת אפשרויות ביטוח העובד ובני משפחתו.

כצעד שלישי יש לבדוק האם יש הסכמה בין העובד לחברה על השכר. לצורך כך יש צורך לבדוק עלויות מחייה, מה גובה התשלום המקובל בשוק, כמה כסף יישאר לעובד בכל חודש וכמה תעלה העסקתו לחברה.

אז יש לבנות את הצעת השכר ולהציג אותה לעובד. אז אפשר לראות אם בכלל יש מה להמשיך כי במקרים רבים כאן הכל יכול להתפוצץ. עובדים רבים מצפים בנוסף לכיסוי שכר של בת הזוג וברוב המקרים זה לא כך.

מאילו סיבות מחליטה חברה לבצע רילוקיישן?

סיבה מספר אחת בישראל היא רמת התיעוד הנמוכה של עובדים. רוב החברות המפתחות מוצרים טכנולוגיים מגלות פתאום שיש דברים שלא תועדו כלל, לא סיפרו על שינויים שמתרחשים בה, אנשים דיווחו זה לזה ישירות.  

סיבה שניה היא הרחבת השליטה הניהולית הישראלית – חברה רוצה שמנהל החברה יהיה ישראלי.

סיבה שלישית היא הסתכלות ארוכת טווח לקריירה של העובד, תחנת קידום עבורו, הזדמנות עבורו להכיר את המציאות בחו"ל כאופציה לקידום לעמדה בכירה בעתיד.

ולפעמים רילוקיישן נעשה גם מתוך צורך לבונוס. עובד ותיק עם זכויות רבות ש"כבר אין מה לעשות אתו" – נשלח לחו"ל למספר שנים.

[adrotate banner="47"]כיצד בודקים אילו עובדים מתאימים לרילוקיישן?

חובה להיפגש עם שני בני הזוג. מאחר שרוב היוצאים לרילוקיישן הם גברים בלוויית בנות זוגן וילדיהם, נספר לכם שישנם מקרים רבים בהם בת הזוג חשה תסכול, לעתים עליה לוותר על קריירה, או שבאופן כללי אין תקשורת בין בני הזוג ושם כל העסק עלול להתפוצץ.

רווק זה טוב? לא ממש. גם אצל רווק – שימו לב אם מדובר אדם מופנם, שיש לו קושי ביצירת קשרים חדשים, ואז הוא עלול לחזור הביתה הרבה לפני תום השליחות. פרומן מספר על בחור צעיר ורווק שטס לשליחות בז'נווה, שיש לו הורים וחבר אחד, הוא לא עמד בבדידות והוא ביקש לחזור הביתה.

עובד שיש לו עם ארבעה ילדים הוא בדרך כלל בחירה לא נכונה כי צריך לקחת בחשבון תקציב גדול. מי האידאלי? עובד בגיל השלישי, שהילדים שלו כבר גדלו והם עצמאיים.

הקו האדום הוא שלא תהיה לו הכנסה לא פחות מישראל, למרות שיש שמסכימים כי שווה להם. הקו השחור (הנוסף) – אדם שהשכר שלו לא סוגר את החודש. בדרך כלל במקרה שאשתו לא תמצא עבודה.

 איך מתמחרים את השכר לעובד הנוסע?

ישנן שתי שיטות לתמחור השכר:

 Homebase – שיטה המתבססת על השכר שהעובד קיבל בישראל. אם נניח קיבל 10,000 שקלים, משלם מסים ופנסיה. כדי שתוכל להמשיך לחיות באותה רמה – הוא צריך להשתכר 20 אלף שקלים.

Hostbase – שיטת חישוב המתבססת על השכר שמרווחים באותו תפקיד במדינת היעד.

אילו קשיים יש בתהליך ההכנות?

הקושי הראשון הוא המתח מתי לעשות את את כל ההכנות. מתי מודיעים לילדים? מתי משכירים את הבית? מתי הולכים לביטוח לאומי, מתי מודיעים בעבודת בת הזוג וכו'. הקשיים נובעים גם מכך שישראלים נוהגים לדחות הכל לדקה ה-90.

כמה זמן בדרך כלל אורכת תקופת ההסתגלות במקום החדש?

מרגע נחיתתו של העובד במדינת היעד, ניתן להגדיר שתי תקופות:

התאקלמות פיזית – שאורכת כארבעה שבועות, ובמהלכה כבר יש בית, הילדים כבר רשומים לביה"ס. ברוב המקרים ההתאקלמות הפיזית מגיעה מהר כי העובד מגיע ראשון לבד, שוכר בית, מרהט אותו ואז מגיעה המשפיה ונוחתת נחיתה רכה יותר.

התקופה השניה נקראת תקופת האופוריה. לאחר הסידורים הראשונים, העובד ובני משפחתו מרגישים ש"עכשיו אנחנו מסודרים". ואז נוחת גם ניסיון האתאקלמות המנטלי. הרכב נתקע ולא יודעים איך לקרוא לעזרה; צחקו על הילד בבית הספר כי אמר מילה לא נכונה;

משפחה ממוצעת מסתגלת כעבור שלושה עד שישה חודשים, ורק אז היא תרגיש בנוח. מי שאחרי שנה עדיין לא מרגיש טוב במדינה החדשה – עדיף שיחזור, כי הזמן כבר לא יפתור את התחושה.

מתגעגעים לסבתא

מתוך עשרות אלפי פרויקטים של רילוקיישן בשנה, 7% מהם נכשלים. המדינה הפופולארית ביותר בכישלונות היא ארצות הברית, כי אנשים בטוחים שבמדינת המהגרים הכי קל, הכל מסודר ויהיה טוב. אך בפועל, ישראלים לא מכירים את חוקי המשחק האמריקאיים:

• אי הצלחה או אי מציאת תעסוקה על ידי בני הזוג היא סיבה מרכזית לכישלון רילוקיישן.
• זוג שיצא לרילוקיישן השני בחייו השני של זוג נכשל הפעם כי העובד לא רכש ביטוח הרפואי לחו"ל שפתר לו את כל הבעיות. השאננות של בני הזוג לא היתה קיימת ברילוקיישן למדינה אחרת, כי במדינה אחרת הישראלים מתכוננים לכל דבר.
• ילדים, לרוב בגיל ההתבגרות – שלא מוכנים להישאר, מתגעגעים לארץ, לסבתא ולסבא ומציבים להורים עובדה שהם חוזרים הביתה.
• עובד אחר הגיע למדינת היעד לתפקיד ניהולי, ונכשל בניהול העובד המקומי, האמריקאי, ששונה מאוד מהעובד הישראלי.
• יש מקרים שלא עובדים טוב מרחוק, ונכשלים בעקבות בעיות בתקשורת.
• זוג – סיבה מרכזית. שהעובדת נסעה ובעלה הצטרף – גבר שאומר אני יודע שאני אוכל לעשות את זה ומקסימום אשאר בבית – חודש חודשיים.

ומה קורה אם העובד מתחרט על הנסיעה ללא סיבה שנראית מוצדקת? החברה יכולה לדרוש פיצוי.

 זהירות, חוזרים הביתה

החזרה לארץ בתום השליחות אף יותר קשה מאשר היציאה. אנשים מתרגלים לרמת חיים וסגנון חיים מסוים. למשל, בשלב מסוים מוצא חן בעיני בת הזוג הזמן הפנוי שיש לה.. ילדה בכיתה ב' שחוזרת לארץ משליחות במדינה אסייאתית, ובהפסקה הראשונה בבית הספר שומעת צעקות של ילדים – יכולה להיות טראומה עצומה עבורה.

איך חוזרים, לאן חוזרים, מה בת הזוג תעשה – את כל ההכנות האלה יש להתחיל כחצי שנה מראש. חשוב לא להקל בזה ראש, לחזור לבית שלכם ולא לבית סבא וסבתא.