ביומטרי בעבודה
שיטות ביומטריות לזיהוי ומעקב אחרי עובדים הופכות נפוצות יותר במקומות עבודה בשאיפה שיעזרו לפתור בעיות כמו העברת כרטיס לעובד נעדר, אך הן גם מעלות סוגיות הקשורות לפרטיותם של העובדים ואפילו לענייני פולחן דתי.
שיטות ביומטריות משמשות לתיעוד שעות עבודה, לשליטה בגישה פיזית ומרחוק למבנים ולמערכות מחשוב וגם לניטור ומעקב אחר תנועת עובדים והתפוקה שלהם. כצפוי, שיטות כמעט פולשניות כאלה מעלות בעיות שונות. כתבה ב-SHRM מתארת בעיה שהתעוררה כאשר עובד סירב לסריקת כף יד מסיבות דתיות המבוססות על פסוק בפרק י"ג בספר ההתגלות בברית החדשה, שלפיו "החיה, [כלומר השטן] היא גורמת לכך שהכל, הקטנים והגדולים, העשירים והעניים, החופשיים והעבדים, ישימו להם תו על יד ימינם או על מצחם, כדי שלא יוכל איש לקנות או למכר – אלא מי שיש לו התו, שם החיה או מספר שמה. בזאת החכמה. מי שבינה לו, יחשב נא את מספר החיה, כי מספר אדם הוא ומספרו שש מאות וששים ושש".
בעיות אחרות, שכיחות יותר, הן חוקיות – אם עובדים מסרבים לסריקת כף יד, טביעת אצבע, עין וכדומה בשביל הזיהוי הביומטרי, האם עבור המעסיק זוהי עילה לפיטורים או לנקיטת צעדים משמעתיים?
מבחינת מחשוב, עיבוד נתונים אישיים המערב את המערכת הביומטרית נחשב אצל מומחי פרטיות למוצדק רק במקומות שמחייבים רמה גבוהה של בטיחות ונהלי זיהוי נוקשים. במילים אחרות: יש הבדל בשימוש בנתוני טביעת אצבע שהמערכת מזהה כשייכת לעובד בחברה במקום כרטיס מגנטי לבין שימוש ברישומי תנועת העובד במאגר הנתונים כחלק מעיבוד מידע אישי נרחב יותר. ואולם, התפוצה הגדלה והולכת של מערכות ביומטריות במקומות עבודה מראה שכנראה נעשה בהן שימוש גם כאשר לא נדרשים נהלי זיהוי ובטיחות מיוחדים. אז למה כן משתמשים בהן? כאמור, למניעת מקרים של זיוף שעות נוכחות של עובד נעדר, למניעת מקרים של הונאה וזיוף מסמכים ואולי גם, באופן בלתי מוצהר, לבנות אצל המועסקים תודעה של שהייה בסביבה המפוקחת על ידי אח גדול, שרואה הכול, יודע הכול ומעניש כאשר צריך.
בנייר עמדה של משרד המשפטים בישראל שפורסם ב-2012 נכתב: "נוכח פערי הכוחות המובנים בין העובד למעביד, המשליכים על יכולתו של העובד להסכים לפגיעה בפרטיותו, יש לבחון את השימוש במידע ביומטרי במקום העבודה בהתאם לעקרונות העל של ההגנה החוקתית על הפרטיות ובמרכזם דרישת המידתיות. דרישת המידתיות מחייבת את המעביד להצדיק בשלב הראשון את עצם הבחירה לעשות שימוש באמצעי שפוגע בפרטיות, בין היתר נוכח חלופות אחרות שמידת פגיעתן פחותה, וככל שקיימת הצדקה כאמור יש לוודא כי הטכנולוגיה מיושמת באופן מידתי."
נייר העמדה מדגיש את הבעייתיות הכרוכה בכך של"נושא המידע", כלומר העובד שממנו נלקחו הנתונים הביומטריים, אין שליטה על המידע שנאסף ממנו, קורא להפעיל מערכות אבטחת מידע ולשקול מערכות חלופיות למעקב אחר נוכחות שאינן כוללות מידע ביומטרי.
לנוכח התחלופה הגבוהה של עובדים במקומות עבודה קיים מבחינתו של העובד חשש לשימוש במידע אודותיו שנשאר במערכת לאחר עזיבתו ושעשוי "להתרבות" לאורך הקריירה שלו ככל שיותר מקומות עבודה יאמצו מערכות ביומטריות.
יום עיון בנושא דיני עבודה – חובות המעסיק יערך ב-11.6.14. לחצו כאן לפרטים ולהרשמה
