מחלת מקצוע
רופא מנתח שעבד בבית חולים העמק, נאלץ להפסיק לעבוד בשל כאבי גב מהם סבל. לאחר שהביטוח הלאומי דחה את תביעתו שיכיר במקרה כתאונת עבודה, פנה לבית הדין לעבודה, שקבע כי הרופא הפסיק לעבוד בעקבות תנאי עבודתו.
הרופא, שעבד למעלה מ-30 שנה כמנתח אף אוזן גרון, סבל מכאבי גב עזים, ופנה לרופאה תעסוקתית שהמליצה לו להפסיק את עבודתו. בתחילה עבד במשרה חלקית בלבד במרפאה בקופת חולים, ולאחר מכן הפסיק את עבודתו לחלוטין, בעקבות שינויים ניווניים בעמוד השדרה. הרופא הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, על מנת שזה יכיר בו כנפגע עבודה. הביטוח לאומי דחה את תביעתו בטענה כי מדובר במחלה טבעית שאינה קשורה לעבודתו. והוא הגיש תביעה לבית הדין לעבודה, בה טען כי במשך שנים רבות הוא ביצע בדיקות וניתוחים בעמידה, תוך רכינה וכיפוף. לטענתו, תנאי עבודה אלה גרמו לו לפגיעה קשה בגבו.
שופט בית הדין לעבודה, חיים ארמון, קיבל את התביעה, מאחר שהביטוח הלאומי לא מינה מומחה, וקבע כי הרופא היה צריך להוכיח כי לאורך שנות עבודתו ביצע סדרת תנועות מסוימת שחזרה על עצמה שוב ושוב. במקרה זה, רוב עבודתו בוצעה שבמהלכן ביצע תנועות ותנוחות נוספות.
השופט קבע כי היה על הביטוח הלאומי למנות מומחה, שיקבע האם יש קשר בין עבודתו של הרופא במשך 34 שנים, ששה ימים בשבוע ותשע שעות ביום, לבין פגיעתו. עוד נקבע כי עצם העובדה כי מדובר בתנוחות ולא בתנועות סדרתיות, אינה שוללת את הקשר של העבודה לפגיעתו של המנתח.
קביעותיו של המוסד לביטוח הלאומי בנוגע לתאונות עבודה מתבססות על המיקרוטראומה – תורה שלפיה פגיעות גוף זעירות ובלתי נראות לעין באבר מסוים גורמות לאורך זמן נזק גופני, שבעקבותיו עובד לאלץ להפסיק לעבוד.
עוד קבע השופט כי התיחסותו של הביטוח הלאומי לתורת המיקרוטראומה משתנות ללא הרף – "כמו מטוטלת", וכי על המוסד לגבש עמדה קבועה ואחידה בנושא, וכדי לא להפלות מבוטחים.
ממצאי המומחה שמונה למקרה זה הצביעו על שינויים ניווניים בעמוד השדרה, שהושפעו באופן משמעותי מתנועות שביצע במהלך שנות עסודתו הארוכות. על כן קבע השופט כי קיים קשר ברור בין פגיעת הרופא והפסקת עבודתו לבין עבודתו.
הביטוח הלאומי חויב לשלם לרופא שכר טרחה בסך 5,850 שקלים.
