האם בית הדין לעבודה יכול להתערב בשיקולי פיטורים של עובד? מסתבר שאם הליך הפיטורים לא בוצע כראוי, בית הדין לעבודה אכן מתערב.
יתרה מכך, במקרים מסויימים יכול בית הדין לעבודה להחליט שמאחר שהעובד הוחזר לעבודתו, על המעסיק לא מוטל לשלם לו פיצויים, אלא רק את שכרו ואת זכויותיו כעובד, עבור התקופה בה הוא היה מושבת מעבודה בגלל פיטוריו.
בפסק דין של בית הדין לעבודה נקבע כי עובד יושב לעבודתו, משום שהשיקולים של המעסיק שפיטר אותו היו נגועים בשיקולים פוליטיים. בנוסף על כך, לא נערך לעובד זה שפוטר, שימוע אמיתי.
המעסיק כלל לא הקשיב לעובד
לדברי בית הדין לעבודה, המעסיק שהחליט על פיטורי העובד לא השכיל לבחון את הדברים נכונה, ולא באמת הקשיב לעובד, כך פסק בית הדין לעבודה. לדברי בית הדין, ההחלטה לפטרו היתה מנויה וגמורה, והמעסיק כלל לא ביקש לקבל את עמדת הגורמים המקצועיים ואף נקבע כי היא ביצע מחטף.
העובד פוטר בהליך פיטורים שלא כדין, שהיו נגועים בשיקולים פוליטיים וזרים. כמו כן נפלו פגמים משמעותיים בהליך השימוע, פסק בית הדין לעבודה.
בית הדין פסק, כי נוכח הפגמים הרבים והחמורים שנפלו במסגרת פיטורי העובד, זהו המקרה להורות על אכיפה ועל השבת העובד לתפקידו ולא על פיצוי כספי.
המעסיק חרג מההגבלות
לאור העובדה שהמעסיק חרג מההגבלות המוטלות על הזכות הניהולית שלו כמעסיק ופעל בניגוד לכללי המנהל התקין, גם בכך שהליך השימוע שנערך לעובד היה פגום לחלוטין והתובע לא נשמע במסגרתו בלב פתוח ובנפש חפצה, וגם בגלל השיקולים הזרים והגורמים הפוליטיים שהיו מעורבים בהחלטה.
לאור כל זאת, פסק בית הדין לעבודה, רשאי ואף חייב, בית הדין להתערב בהחלטת המעסיק, ולהורות על ביטולה המוחלט.
אמנם, קבע בית הדין לעבודה, העובד עצמו עלול להיפגע מהחלטת ההשבה. אבל מאחר שגם מינויו לתפקיד היה מלכתחילה קשור לפיטוריו הפסולים, הרי שאין בטענותיו כדי לשנות מסעד האכיפה.
אין מקום לתביעה כספית משום שהעובד הוחזר לעבודתו
מאחר שניתן סעד האכיפה (כלומר השבתו לעבודה), הרי שאין מקום לתביעה הכספית לפיצויים על עצם הפיטורים, ומכיוון שכך נדחתה תביעתו של העובד לפיצויים.
תביעה לסעד של אכיפת יחסי עבודה כוללת תביעה לתשלום שכר העבודה בעד התקופה שממועד הפיטורים ועד למתן סעד אכיפה. מכיוון שכך, פסק בית הדין לעבודה, על המעסיק לשלם לעובד שכר וזכויות נלוות ביחס לתקופה שמיום פיטוריו ועד למועד השבתו לעבודה בפועל.
