ועדת תעסוקה ציבורית
ביה"ד הארצי פסל אתמול (א') את החלטת ועדת המכרזים בנמל אשדוד במכרז למינוי חובל. "אנו מורים על קיומה של ועדה בהרכב חדש אשר תדון בעניינו של כהן ואשר נציג העובדים בה ימונה על ידי ההסתדרות שלא מתוך חברי האיגוד", הכריע ביה"ד הארצי.
כך התקבלה טענת העובד לפיה נציג איגוד קציני הים בנמל אשדוד, שהיה חבר בוועדת המכרזים, נמצא במצב של ניגוד עניינים ועמדו בפניו שיקולים זרים, ומכאן שיש לפסול מטעם זה את החלטת הוועדה ולקיים ועדה בהרכב אחר שבה לא ייקח חלק אף נציג של איגוד קציני הים. זאת, חרף עמדת ההסתדרות לפיה יש למנות נציג אחר של האיגוד.
הכל החל כאשר עובד צוות ימי בנמל אשדוד הציג מועמדותו לתפקיד חובל גוררת בנמל ונפסל על ידי ועדת המכרזים. העובד טען לקיומו של סכסוך קשה בין ארגון העובדים היציג עמו בעקבות שיתוף פעולה שייחס האיגוד לעובד עם הנהלת הנמל בהליך משמעתי שניהלה בעבר החברה נגד עובד אחר. בהליך זה העיד העובד נגד עובד זה, ומאז "הוחרם" לטענתו על ידי האיגוד שפעל בעקביות למנוע את את קידומו. ביה"ד הארצי פסק כי מוטלת חובה של ארגון העובדים לקיים את ההסכמים הקיבוציים בתום לב ולמנוע ביוזמתו מצב של ניגוד עניינים.
הרכב השופטים דן בשאלה כיצד יש לבחון טענות בדבר ניגוד עניינים של נציג העובדים בוועדת המכרזים, מהם השיקולים שנציג העובדים רשאי לשקול והאם הוא רשאי לשקול שיקולים הקשורים לזיקה או היעדר זיקה שבין המועמד לארגון העובדים.
פסק הדין מתייחס לקשיים הייחודיים שמתעוררים בהליכים של מכרז פנימי, לאור ההיכרות המוקדמת של חברי הוועדה עם המועמדים והיחסים במקום העבודה, בעיקר במקומות עבודה מאורגנים.
ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הנמל לבין ועד העובדים קובע כי נוהל המינויים והמכרזים ברשות יהיה מותאם לזה הנהוג בשירות המדינה, וכן נקבע כי "הצבתו של עובד לתפקיד תהיה על פי כישורים אישיים מוכחים לתפקיד אליו ישובץ. ההחלטה על מינוי קבע לתפקיד תינתן בוועדת שלושה בה יהיו חברים שני נציגי ההנהלה ונציג העובדים. הוועדה תקבל את החלטתה ברוב קולות. כדי להעריך את כישוריו של המועמד יובאו בפני הוועדה ויילקחו על ידה בחשבון תוצאות מבחני ההתאמה, המלצות הממונים, גיליון ההתנהגות והוותק. ההנהלה תהיה רשאית להעמיד את המועמד לתפקיד במבחני התאמה על פי שיקול דעתה הבלעדי".
בנוהל החברה בנוגע לגיוס וקליטת עובדים נקבע כי ועדת המכרז תאויש על ידי סמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש של החברה שישמש כיו"ר הוועדה, ובהיעדרו ימונה במקומו מנכ"ל החברה או סמנכ"ל למנהל ומשאבי אנוש מחליף, מסמנכ"ל מקצועי, הממונה על היחידה הארגונית שעבורה נערך הליך הקליטה, או לחילופין רמ"ח או ראש יחידה רלוונטית, וכן נציג עובדים. יו"ר הוועדה רשאי, על פי שיקול דעתו, להזמין לישיבת הוועדה נציגים נוספים שישמשו כ"משקיפים", אם לדעתו יש בהתמחותם המקצועית כדי לתרום לבחירת המועמד המתאים ביותר. למשקיף לא תהיה זכות הצבעה, אולם חברי הוועדה יהיו רשאים להתחשב בחוות דעתו המקצועית.
בנוסף נקבע שבמקרה שבו קיים ניגוד, מוטל על מנכ"ל החברה או על יו"ר הוועדה למנות חבר מחליף, ושבמקרה שבו מתעורר "חשש לניגוד עניינים" על חבר הוועדה הנוגע בדבר להודיע על כך ליו"ר הוועדה ולנהוג לפי הנחיותיו שתינתנה לאחר היוועצות עם היועצת המשפטית של החברה.
"מוקצה מחמת מיאוס"
לאחר שנודע למועמד לתפקיד על הרכב הוועדה, הוא שיגר מכתב ליו"ר בו כתב: "לא סוד הוא כי בשנים האחרונות עקב עזרתי למבקר הנמל לשעבר… הפכתי ל'מוקצה מחמת מיאוס' (כלשונו של סמנכ"ל כוח אדם) על ידי יו"ר ועד קציני הגוררות ועמו איגוד קציני הים… יו"ר ועד קציני הגוררות עמו אני מצוי בעיצומה של תביעה פלילית אמור לשבת בוועדה. זאת ועוד, באופן חסר תקדים ישב בוועדה כמשקיף מי שיזם את הבירור האחרון כנגדי שכינה אותי 'כלב' בגלל שיתוף הפעולה והעזרה שהגשתי להנהלת הנמל… אני עומד על חובתה של הנהלת הנמל כהנהלה של חברה ציבורית וממשלתית לקיים מכרז הוגן. נראה לי כי בתנאים הללו לא יתכן קיומו של מכרז הוגן בכל הקשור אלי ולכן אני מבקש ממך להעביר מכרז זה לוועדת מכרזים בלתי תלויה וחיצונית לנמל…"
בקשתו זו של העובד המועמד לא נענתה, וכך הוגשה תביעה נגד החברה. "אין נציג של ארגון העובדים בוועדה רשאי לשקול ככלל, לחובת המועמד, עימות שבו היה מעורב אותו מועמד מול ארגון העובדים או אורגן מאורגניו, ככל שעימות זו היה במסגרת הוראות הדין, או מן הצד האחר – להעניק עדיפות ויתרון למועמד בשל זיקתו לארגון עובדים זה או אחר או למי מאורגניו וזאת, בהעדר חקיקה מפורשת או משתמעת המאפשרת לו לעשות כן", פסק ביה"ד הארצי. "קל וחומר שאין נציג של ארגון העובדים רשאי לשקול שיקולים אלה באופן סמוי ונעדר שקיפות".
ביה"ד אף המליץ לארגון העובדים לשקול התוויתם של כללי אתיקה ומנגנוני בקרה שינחו אותו ואת אורגניו בעתיד, במטרה למנוע מראש אפשרות ממשית לניגוד עניינים בסיטואציות מעין אלה. זאת, על מנת לא להותיר את הטיפול בכך להליכים משפטיים לאחר מעשה. "קביעת כללים מעין אלה עשויה לתרום לשיפור ההתנהלות במקום העבודה, לחזק את אמון הציבור בהליך המכרז הפנימי ובארגון העובדים כאחד", ציין ביה"ד. "בעיקר באותם מקומות עבודה שבהם מיוחס לארגון או למי מאורגניו כוח השפעה רב ואשר בהם נדרש שיקום של אמון הציבור בהליך המכרז הפנימי לקידום עובדים.
