לחץ בעבודה
התרבות היפנית, שמתאפיינת בכמה תופעות שלעיניים זרות עשויות להיראות קיצוניות, מצוידת גם בכמה הפרעות הייחודיות לה. אחת מהן היא היקיקומורי (שמשמעותה המילולית היא "מסתגר"), המתייחסת לאנשים, בעיקר בני נוער, שאינם עומדים יותר בפני הלחצים והדרישות להצטיינות שמציבה בפניהם הסביבה ונסוגים להסתגרות של חודשים ואף שנים בחדרם בלי לצאת ממנו, אפילו לא לחלקי הבית האחרים. הקשר שלהם עם העולם מתקיים באמצעות הטלפון והאינטרנט. תופעה נוספת היא קָרוֹשי, שמשמעותה היא "מוות תוך עבודת יתר." בסין יש מונח מקביל – guolaosi.
באמצע חודש מאי דווח בחדשות על לי יואן שעבר התקף לב קטלני בעבודתו בחברת יחסי ציבור בסין. על פי העיתונות, שכינתה אותו "מד מן של סין" יואן בן ה-24 עבד כל יום במשך שבועות עד שעה 23:00 במשרד החברה בבייג'ינג. אי אפשר כמובן לדעת האם יואן הוא מקרה של guolaosi, אבל העיתונות הסינית הממשלתית עצמה מדווחת ב- China Youth Dailyשבכל שנה נרשמים 600,000 מקרי מוות הקשורים לתשישות הקשורה ללחץ בעבודה. הנושא של מוות מעבודת יתר הוא מקור גדול לדאגה בסין. עומס עבודה מחד ורווחה מאידך משפיעים בכיוונים מנוגדים על מתח כרוני שלו יש קשר ישיר לבריאות הגופנית שלנו. זה דבר שאין עליו ויכוח.
עדות לכך היא בריטניה, מדינה שבה נהוגות שעות עבודה ארוכות יותר מהמקובל ברחבי אירופה, ושם מתח נפשי ומחלות הקשורות למתח נפשי הם הסיבה העיקרית להיעדרויות ממושכות מהעבודה. גם בישראל מעסיקים רבים מפרסמים מודעות דרושים שבהן הם מכריזים על יום עבודה של 10 שעות או דורשים "נכונות לשעות ארוכות ובלתי שגרתיות". משרות במכרות, בתעשייה, בבנייה ובחקלאות, שבהן היה סיכון מתמיד לפציעת טראומה, הצטמצמו מאוד, אך לא התחלפו במשרות בטוחות יותר, אלא במשרות שיש בהן סיכון לפגיעה גופנית מסוג שונה, כזה שהמקור שלה רגשי. אם למנהל עבודה במפעל ברור שעובד לא יכול לבצע את תפקידו כהלכה עם יד שבורה, הגיע הזמן שגם מנהלים במשרדי פרסום, חברות הי-טק, מרכזי שירות, בנקים וכדומה יבינו שעובד שהרווחה הנפשית שלו פגועה, אינו יכול לתפקד כראוי.
לחץ ברמה מסוימת יכול להיות חיובי – הוא מניע אותנו להתקדם אל עבר היעדים ועוזר לנו ללמוד באמצעות אתגרים. אנחנו גם מסוגלים להתמודד היטב עם תקופות קצרות של לחץ לקראת דד ליין אמיתי או כאשר צצה בעיה מפתיעה שצריך לפתור אותה במהירות. אבל כשהמתח הופך קבוע ונהיה מצב כרוני, הוא הופך איום לבריאות ולתפוקה שלנו בעבודה. נוירוטרנסמיטרים והורמונים ששוטפים את מערכת העצבים שלנו במצבי סטרס ונועדו להפעיל אותנו במצב חרום, מתחילים להשפיע לרעה על הגוף כשהם במינון יתר ומזיקים למערכת החיסון, מערכת הלב וכלי הדם וגם לזיכרון. במצב של לחץ מנגנון השיפוט במוח נכנס לתת-פעילות וכך מחליש את יכולנו הקוגניטיבית. זהו מצב מסוכן לארגון ולאדם, יש לו השלכות בריאותיות וכספיות ועלולות להיות לו גם השלכות משפטיות.
ביפן קרושי, מוות מעבודת יתר, מוכר משפטית. חברתOgilvy & Mather הכחישה את השמועות על כך שלי יואן מת מעבודת יתר או guolaosi והמנהלת שלו אמרה שהוא למעשה היה בשבוע חופש בשל בעיות בריאות, עמד לעבור בדיקות רפואיות בשל "אי נוחות בבטן", והיום שבו נפטר היה היום הראשון של חזרתו לעבודה. לדבריה לי יואן נראה רגיל באותו יום, רק אכל פחות בארוחת הצהריים. הרופאים קבעו שהוא נפטר מדום לב פתאומי. כך או אחרת, פרשת לי יואן עוררה תגובות נסערות בסין ובעולם ומיקדה לפחות לרגע את תשומת הלב לבעיה החדשה של בטיחות בעבודה, זאת שאינה קשורה לקסדות, משקפי מגן וכפפות.
