בארה"ב, במשרות בדרג בינוני ויותר, קורות חיים הם מסמך רשמי בן 3 עמודים בממוצע (פונקציה של היסטוריה תעסוקתית), המפרט בדיוק מה אדם עשה בכל משרה שבה הוא היה. בוגרים שם רושמים את ציון ה-SAT שלהם ומיקומם היחסי בכיתה. כך מקובל גם במקומות שונים באירופה. לפני כמה שנים עבדתי בהודו והייתי צריך לגייס מהנדס מקומי. קבלתי כמויות של קורות חיים ארוכים מנשוא. אבל, האם זו לא הדרך להכיר אדם, מה הוא עשה עד היום ומה הפוטנציאל שלו?
אבל אנחנו הישראלים, יודעים הכל. מספיק שיספרו לנו 5 פרטים על אדם כלשהו כדי שנשלים את התמונה לסטיגמה הקרובה ביותר. תעשו לעצמכם פעם ניסיון: תארו בן אדם לפי מין, עדה, גיל, מקור בארץ, מה עשה בצבא, מה למד (אם למד) באוניברסיטה. את השאר תשלימו לבד. אחר כך תשאלו כמה אנשים אחרים ממסגרות השונות של חייכם. ברור לי, שכמוני, ידהים אתכם לגלות כמה דומים סיפורים של אנשים שאינם מכירים אחד את השני, על אותה דמות וירטואלית. בנוסף, אנחנו חונכנו על ישירות ואין לנו בעיה מיוחדת לומר את מה שאנחנו חושבים על הצד השני, מה שנותן דרור ולגיטימציה למחשבות הסטיגמטיות שיש לנו על אדם. פוליטיקלי קורקט? לא בבית ספרנו!
לכן, בניגוד למקומות אחרים בעולם, מסמך קורות החיים שלנו לא יכול להראות אותו דבר. אם נרשום את הברור מאליו נשעמם את הצד השני (כי הוא כבר יודע להשלים את התמונה). אם נרשום יותר מדי, כנ"ל. אצלנו מסמך קורות החיים הוא הפרסומת שלך. ככזה הוא צריך לשווק אתכם בצורה האופטימלית, המעניינת והמושכת ביותר כדי שתוכלו להתבלט מעל השאר ולהפתיע את המגייס בסיפור השונה מהציפיות החברתיות שלו.
היום, לכל יועץ תעסוקתי יש את הדרך שלו לרשום מסמך קורות חיים. יש רבים שיגידו לך שככה צריך ואם לא תעשו כך – תכשלו. לדעתי, צריך להיזהר מאלו. ככלל, מסמך קורות החיים צריך להיות בעל מבנה לוגי ברור, בעל סדר ודיוק ובעיקר צריך להיכתב מתוך הבנה של מה יעניין את הצד השני לקרוא. אבל, הדבר החשוב ביותר הוא שהמסמך יהיה כזה שאתם מרגישים בנוח לעמוד מאחוריו. קבלתם עצה שלא מוצאת בעיניכם? אפשר להתעלם, גם אם אותו אדם הוא המומחה הכי גדול עלי אדמות (ואין דבר כזה).
בהמשך לכך, להלן כמה פרטים שאני אספתי המציינים סגנון שאני חושב שהוא נכון יותר. אשמח כמובן לשמוע הערות בונות כדי ללמוד, להשתפר ולסייע לרבים אחרים.
1. מניסיוני כמגייס עובדים לחברה שלנו ומשיחות עם אנשי משאבי אנוש, הזמן שבו אדם מקדיש למבט בקורות בחיים שלך הוא בין 5-10 שניות. מכאן שאסתטיקה והשמת דגשים הוא 70% ממה שימנע מהקו"ח שלך לא להיזרק לפח/סל המחזור. אחר כך הפרטים הקטנים של הטקסט. פירוט של הנ"ל בהמשך.
2. רשום את ההישגים העיקריים שלך ורק אחרי זה מה שעשית בתפקיד באופן שוטף. נתקלתי בהרבה אנשים שקורות החיים שלהם נראים כמו רשימת מלאי של חנות מכולת. כשאתה קורא את הדברים אתה אומר לעצמך: "מה שכתוב זה בעצם תוכנו של התפקיד שאותו אדם ביצע. אבל מה ייחודי בו?".
• ניקח דוגמה של קורות חיים של אדם שעסק בניהול אחזקה:
"תכנון וניהול האחזקה ב-4 מפעלי החברה: אחזקה מונעת, אחזקה שוטפת ואחזקת שבר.
תחזוקה של ציוד ייצור ותשתיות ניהול פרויקטים מורכבים, מו"מ עם ספקים, קבלנים, חברות ציוד וקבלני משנה.
תכנון וניהול תקציבי אחזקה מפעלית ואחזקת מבנים. אחראי לרכש טכני, החסנה וניהול צוות אחזקה גדול.
סביבת ERP ועבודה בתוכנת Priority."
• עוד דוגמה, מנהל פרויקטים כתב:
"ניהול מטריציוני של מחלקות שונות בחברה. עבודה מול ספקים, ניהול לו"ז וקביעת סדר עדיפויות"
אם נקרא את הכתוב, אפשר להבין מה ההגדרה של התפקיד אותו בצעו שני המנהלים הללו. הם ניהלו אנשים, קבעו לו"ז, עבדו מול ספקים. מנהלים רגילים למדי. אז למה שייקחו אותך כשיש עוד 100 מנהלים כמוך שהיו פשוט…. מנהלים? מה היה שונה בך מעבר להגדרת התפקיד הטריוויאלית?
מי שקורא את קורות החיים שלך בדרך כלל מכיר ומבין (ומה שלא, משלים מהראש) מה כללו התפקידים שעשית ומה הרלוונטיות שלהם לתפקיד אליו הוא מגייס. המגייס מחפש לראות מה מיוחד בך. מה אתה עשית בתפקיד שהוא לא שגרתי ומעניין. מה מייחד אותך מעל לאחרים. משום כך, את שגרת היומיום תכתוב אחרי שתכתוב את ההישגים (ניהול מטריציוני… וכו').
כך למשל עבור מנהל הפרויקטים היה אפשר לכתוב:
הישגי האישיים בתפקיד:
ניהול פרויקט מול חברת ______ בשווי XXX$
הגדלת תפוקה של צוות ______
פיתוח נושא ה_____ בחברה
קידום לתפקיד ______
ואחרי זה את הברור מאליו:
ניהול מטריציוני של מחלקות שונות בחברה.
עבודה מול ספקים
ניהול לו"ז וקביעת סדר עדיפויות
כמובן שלא צריך להרחיב יותר מדי כדי לא לשעמם.
3. חשוב מאוד להגדיש בקו תחתי או ב-BOLD את המילים הסקסיות. מסמך קורות חיים הוא קרוב יותר למודעת פרסומת בעיתון מאשר למפרט טכני. אם יש משהו שאתה רוצה שישימו לב אליו – הדגש אותו.
למטה עוד דוגמה להבדל בין פורמט מודגש לפורמט לא מודגש. לצורך התרגיל, כשאתם עוברים על הכתוב אל תתמקדו אלא תרפרפו בצורה מהירה אחר הטקס הראשון ואחריו השני.
ללא הדגשה:
• ניתוח תהליכים עסקיים והגדרת שיטת עבודה.
• הגדרת אפיונים פונקציונלים למערכות המידע, הגדרת ממשקים ומשתמשים.
• ביצוע תהליכי או"ש, אחריות על מערכת ניהול ותכנון וביצוע משימות מחלקתית.
• אפיון ובניית כלים טכנולוגים לשיפור תהליכים והתייעלות, הטמעת מערכות חדשות
• מחקרי שוק – ניתוחי מנויים כבסיס לפעילות שיווקית עתידית – והפקת דוחות ניהוליים.
• חקר אפקטיביות קמפיינים, בניית מצגות והעברת ממצאים. בחינה והמלצה על היתכנות מהלכים אסטרטגיים / שיווקיים חדשים
• בניית מודלים אנליטיים שיווקיים.
• בניית תקציב שנתי ומתן ייעוץ למחלקת השיווק בחברה
• כתיבת SQL במערכת מידע "קוגנוס"
ואותו דבר עם הדגשה.
• ניתוח תהליכים עסקיים והגדרת שיטת עבודה.
• הגדרת אפיונים פונקציונלים למערכות המידע, הגדרת ממשקים ומשתמשים.
• ביצוע תהליכי או"ש, אחריות על מערכת ניהול ותכנון וביצוע משימות מחלקתית.
• אפיון ובניית כלים טכנולוגים לשיפור תהליכים והתייעלות, הטמעת מערכות חדשות
• מחקרי שוק – ניתוחי מנויים כבסיס לפעילות שיווקית עתידית – והפקת דוחות ניהוליים.
• חקר אפקטיביות קמפיינים, בניית מצגות והעברת ממצאים. בחינה והמלצה על היתכנות מהלכים אסטרטגיים / שיווקיים חדשים
• בניית מודלים אנליטיים שיווקיים.
• בניית תקציב שנתי ומתן ייעוץ למחלקת השיווק בחברה
• כתיבת SQL במערכת מידע "קוגנוס"
אפשר לראות באופן ברור שכשעוברים על הטקסט, הדבר הראשון שמכה בך הוא כמות המלל, דבר שיכול להביא להתקף קלסטרופוביה קל אצל אנשים רבים. לעומת זאת בטקסט המודגש, גם אם רפרפת זריז על הדברים, העין אוטומטית מתמקדת במודגש. אחרי שזה תפס את עיניך, וקראת כמה מילות קישור רלוונטיות, אתה יותר סבלני לשבת ולקרוא את הפרטים. מי שקורא את קורות החיים שלך עושה זאת מתוך אוסף הגדול של מסמכים דומים שהגיע אליו. אי לכך סביר להניח שגם אם הוא סבלן כמו נזיר טיבטי (והוא לא), הוא כנראה לא יקרא את כל מה שכתבת. על מנת להתבלט, הדגש את מה שאתה רוצה שישימו לב אליו.
4. התייחסות אישית – אפשר להוסיף מכתב מקדים קצר בעמוד המקדים לקורות החיים או בקיצור: "אני פונה אל הלב שלך". נתקלתי בהרבה אנשים ששולחים 2 מסמכים. אחד קורות חיים, השני מכתב מקדים. אני די משוכנע שכשזה נשלח בצורה הזאת, המכתב המקדים כמעט ולא נקרא. רוצים מכתב מקדים? שימו אותו בעמוד הראשון של קורות החיים. גם ככה מי שזה לא מעניין אותו יעבור הלאה לעמוד הבא. דוגמא לכך יכולה להיות:
שלום שמי _______
אני מחפש כיום משרה בתחום ניהול בתי ספר
במהלך השנים האחרונות אני עוסק בתחום החינוך על כל גווניו. החל מניהול תוכנית מיוחדת בבית הספר ___ וכלה בחניכה אישית במסגרת פרויקט _____
אני רואה בתחום החינוך אידיאל מעבר למקצוע ומחפש ליצור מסגרת ערכית שתאפשר התפתחות נכונה עבור ילדי ארצנו.
אשמח להגיע לראיון הכרות.
בברכה ___________
לאחרונה ראיתי שבמקום מכתב מקדים אנשים רושמים 3-4 שורות של 'סיכום מנהלים' בראש הדף, שמתאר מי הם ומה הם מחפשים במספר נקודות. למשל:
תקציר:
• אשת שיווק ומכירות בעלת 8 שנות ניסיון בפיתוח עסקי בהייטק. מחפשת משרות בתחום הפיתוח העסקי הבכיר.
• בעלת יכולות אנליטיות גבוהות, הסתגלות מהירה לשינויים, תפיסה מהירה, וייצוגיות
• אשמח לתעל את יכולותי למען חברתכם.
זו גם אפשרות. באופן אישי אני פחות מעדיף את השני (תקציר) מכיוון שהוא פחות אישי. אבל שמעתי הרבה דעות הפוכות אז עשו כישר בעיניכם.
5. עמוד אחד או יותר? ממליצים שמסמך קורות החיים יהיה באורך של עמוד אחד, אולם אי אפשר לצפות מאדם שיש לו יותר מ-10 שנות ניסיון תעסוקתי לכתוב הכול בעמוד אחד. מהיכרותי את עמי חסר הסבלנות, כדאי לעשות פשרה בין הדברים. זכרו: מטרת קורות החיים היא להדגיש את הדברים הרלוונטיים, כך שמי שקורה את המסמך מתמקד במה שחשוב. אז נכון שקבלת פרס ראשון בתחרות ריצה בכיתה י"א. היום זה לא מעניין. לעומת זאת, גם אחרי שעשית הרבה מאוד תפקידים, צמצם והדגש רק את ההישגים המשמעותיים ביותר. ההמלצה שלי היא שאם אתה בוגר או בתחילת הדרך – השתדל להכניס את הכל לעמוד. אם אתה בעל ניסיון רב, השתדל לצמצם לעמוד הראשון את הניסיון התעסוקתי וההשכלה שלך והשאר לעמוד השני את השאר (שפות / צבא וכו').
6. דוגמה לגורמים מעכבים בכתיבה –אנשים מאוד מתקשים לכתוב על מקום עבודה שלא היה להם בו טוב. נתקלתי במצבים בהם אנשים כתבו שתי שורות על מקום עבודה שהם היו בו 4 שנים. ממש אפשר לראות מתוך הטקסט כמה הם לא נהנו שם. בשיחה חופשית התברר שהיתה להם הרבה אחריות, שהם קודמו ועוד הרבה דברים חיוביים, אבל כל אלו לא מופיעים על הדף וחבל. אם קשה לך לכתוב על מקום עבודה שלא היה לך בו טוב, עשה לעצמך רשימה של מה עשית שם ביומיום ומה היו ההישגים העיקריים שלך. נסה לשים בצד רגשות לא טובים שהיו לך כלפי הבוס, העובדים האחרים והעובדה שכל בוקר עמדת שעתיים בפקקים. אם אתה לא מצליח לעבור את המחסום, תנסה לפנות למשהו חיצוני, כמו חברים שלך, שיעזרו לכם לכתוב. לפעמים העלאת השאלות הנכונות ומתן מבט ניטראלי מבחוץ עוזרת מאוד לראות דברים שאתה כבר שכחת.
7. הכירו את המעסיק הפוטנציאלי שלכם ושימו לב למי אתם מכוונים את קורות החיים. כל אדם ו/או כל חברה חיים בעולם מושגים אחר או שונה ולכן, כדאי להכיר את הנושא כדי לדעת איך לכתוב את קורות החיים יותר מדויק. למה הדבר דומה? בעולם העסקי מדברים על החשיבות הרבה של ידיעת שפות זרות. דיון שמתנהל בשפת המקור של האדם איתו אתה נמצא במגע, מקבל נופך הרבה יותר אינטימי מאשר ששניכם מדברים בשפה בינלאומית (אנגלית למשל עם לקוח ספרדי). לכן, קראו על החברה באינטרנט, הבינו מה היא עושה. אם אתם שולחים קורות חיים למנכ"ל מסוים, נסו לקרוא עליו באינטרנט. מה ההיסטוריה שלו? איפה הוא ניהל? האם הוא כתב מסמכים שמפורסמים באינטרנט? האם רואיין בתקשורת? כמה שיותר מידע יעזור לכם לכתוב את הדברים בצורה מתאימה יותר. דברו אליו בשפתו.
8. התאמה למעסיק. בהמשך לסעיף הקודם: כדאי לרשום לכל קבוצת משרות (או כל משרה אם אתם ממש קפדניים) – קורות חיים משלהן. קורות החיים שלך לא מתאימים לכל משרה. כדאי מאוד לעדכן אותם בהתאם לנתוני המשרה המתפרסמת.
9. שימו לב לפרטים הקטנים. כבר נתקלתי אנשים ששלחו לי דוא"ל מהכתובת abrakadabra@hotmail.com (ועוד כמה גרסאות גסות למדי). כשהייתם בני 20 בטיול לדרום אמריקה זה היה מצחיק. היום הגיע הזמן להראות קצת יותר רצינות. דקדוק, פיסוק, עברית נכונה – הכל חשוב. אי אפשר לדעת איזה דברים בולטים לעין הקורא שלכם.
10. פרטים אישיים כואבים: אל תרשמו פרטים אישיים שיכולים לפגוע בכם. כמה דוגמאות:
a. אם אתם מבוגרים וחסרי ניסיון כי לקח לכם הרבה זמן למצוא את עצמכם אחרי הצבא, עבדתם 3 שנים בהובלות בארה"ב, טיילתם 5 שנים בהודו או כל סיבה אחרת שכולן לגיטימיות לחלוטין, תשקלו אם כדאי לכם לרשום תאריך לידה.
b. יש לכם יותר מדי ניסיון – צמצמו רק לדברים הרלוונטיים למשרה הספציפית. זה שיש לכם כישרונות "עודפים" לא צריך להיות בעוכריכם אם יש לכם גם את הכישרונות הדרושים למשרה הרלוונטית.
c. מילואים – בחברה ישראלית יש קונצנזוס חיובי לאנשים שעברו שירות צבאי ולכאלה שעושים מילואים. למרות כל זאת, גם כאן הנושא הזה הוא לא כמו פעם. אם אתם עושים הרבה מילואים בשנה, אל תציינו את זה. כבר ראיתי שאנשים כתבו: "קצין שריון – 35 יום מילואים בשנה", כדי "להכין את מעסיק". למרות שאתה תורם למדינה הרבה יותר מרוב האזרחים, אתה מהווה נטל למקום העבודה שלא בטוח שיסכים לקחת את זה על עצמו בידיעה מראש. אל תנדב מידע. ברגע שאתה בתוך הארגון הוא יסתדר לפי החוק.
d. טיפ עבור נשים: לצערי הרב מאוד, אנחנו עדיין חיים בחברה פטריארכלית ומפגרת שבה אין שוויון בין נשים לגברים. כבר נתקלתי בסיפורים בהם נשים צעירות ונשואות התקשו במציאת עבודה, כי מה שהדאיג את המעסיק העתידי הוא לא כישוריהן אלא המחשבה ש"זו בטוח הולכת להיכנס להריון בקרוב". האבסורד הגדול הוא שהרבה פעמים זה מגיע יותר מנשים אחרות שיותר 'מרשות לעצמן' לשאול שאלות של ממש בנושא כי הן 'גם נשים'. לצערי, אני לא מכיר הרבה שלא נתקלו בשאלות הללו באיזשהו שלב בחיפוש העבודה (אנחנו עדיין לא בארה"ב שבה אנשים נתבעים על דברים כאלה). אי לכך, עצתי לכן הנשים – אל תרשמו את הסטאטוס המשפחתי שלכן בקו"ח. לפחות עד אשר נהיה כמו שבדיה.
11. וסתם כקוריוז – סגנונות מיוחדים של קורות חיים. לאחרונה נתקלתי בכל מיני הצעות גרפיות להצגת קורות החיים בצורה מעניינת יותר. רובנו לא מעצבים גרפיים או בעלי יכולת אומנותית מפותחת מדי (אלא אם כן ועדת קישוט בכיתה ג' נחשב). מצד שני, השקעה מסוג זה יכולה להיות מעניינת בהצגת הדברים. הדבר היחיד שאני מוסיף למשל, הוא לוגו של החברות בהן עבדתי לצד השנים. שוב, ממש לא חובה.
בדרך למציאת עבודה (2) – מה אני רוצה מעצמי
