בדיקות רקע למועמדים
בחו"ל זה כבר ממש קורה ולארץ זה נכנס: מחלקות משאבי האנוש נעזרות בשירותיהן של חברות לבדיקת רקע של מועמדים (ויש גם יישומים שעושים את העבודה הזאת). בישראל אפשר כבר למצוא משרדי חקירות שמציעים את השירות ובארצות הברית עוד ועוד חברות שמספקות בדיקות רקע למועמדים משתמשות במסד נתונים של רישום פלילי. באתר האמריקאי PRWeb , שנדרש לבדוק עד כמה הבדיקות הללו אמינות, טוענים שמידע רב נותר בחוץ.
מטרת בדיקות הרקע היא לבדוק ולאמת את יושרתם ואישיותם של מועמדים לעבודה, אבל הממונים על הגיוס צריכים לשאול את עצמם עד כמה הם יכולים לסמוך על אמינותן של החברות לבדיקת הרקע האישי עצמן. בארצות הברית, שבה כבר נפוצות החברות הללו, הספיקו להתפשט סיפורי אימה על חברות סינון עובדים שכשלו בזיהוי פושעים שבהמשך התקבלו לעבודה וגרמו למעסיקים נזקים בסכומי עתק. הסיבה לכך היא כנראה עקב אכילס משותף לכל החברות הללו: הן מסתמכות באופן בלעדי על מסד נתונים של רישום פלילי שחסר בו חלק גדול מהאינפורמציה הנדרשת לביצוע בדיקה נרחבת ומהימנה של מועמדים לעבודה.
לפסול מועמד זאת חתיכת תיק
הבעיה עם רוב מסדי הנתונים האלה היא שהם פשוט בלתי מעודכנים או חסרה בהם אינפורמציה מגופים שאינם משתתפים בהם. בארצות הברית מדובר למשל במחוזות שחלקם מעבירים מידע למסדי הנתונים וחלקם אינם עושים זאת. האינפורמציה שקיימת במסדי הנתונים האלה נאספת ומאוחסנת בשרת מסוים ומעצם טבעה התיקיות בה אינן מעודכנות ובמידה רבה גם אינן אמינות. מצב בעייתי שיכול לפעול דווקא לרעת המועמד הוא אם הוא נחשד בביצוע פשע כלשהו וזוכה מכל אשמה, אך המידע נאסף לאחר שנפתח נגדו ההליך המשפטי ולפני שנקבע הזיכוי. כשכך קורה, חובת הוכחת החפות חלה על המועמד, אם בכלל טרחו לחזור אליו, והוא ייאלץ להתמודד עם כל הסבך הבירוקרטי הנדרש על מנת לספק הוכחות לחפותו. הדבר יכול להגיע גם לכך שהמועמד יתבע את החברה שלה הגיש מועמדות ואת חברת בדיקת הרקע.
על מנת למנוע מצבים מהסוג הזה, אם מבדיקת הרקע עולה שהמועמד נחשד בביצוע פשע, בודקי הרקע צריכים לבצע המשך תחקיר ולוודא לאילו כיוונים התפתח אותו תיק. עכשיו כבר לא בטוח שמדובר בתהליך משתלם שחוסך זמן. תסריט לא מופרך הוא כזה שבו תבוצע בדיקת רקע לשלושה מועמדים מתאימים שאחד מהם נשפט בהאשמה כלשהי ויצא זכאי, אך בודקי הרקע יימנעו מבדיקת המשך של התיק על מנת לחסוך זמן וכסף ופשוט יפסלו אותו. המעסיק יוכל לבחור בין שני העובדים האחרים, אבל לעולם לא יוכל לדעת אם דווקא זה שנפסל מסיבות בירוקרטיות הוא זה שעשוי היה להביא את התועלת הרבה ביותר לארגון.
והנה עוד נקודה למחשבה: ייתכן שעובד או עובדת שהם בדיוק מה שחסר לחברה נפסלו בגלל מעידה חד פעמית שעשו בצעירותם. אנחנו לא מדברים על פשיעה חמורה, אלא על משהו כמו עברת רכוש קלה שאדם ביצע בנעוריו בהשפעת לחץ חברתי או על תיק מופרך של סיכון ביטחון הציבור ששוטרים הפילו על מפגין באירוע מחאה. האם תיקים כאלה הם סיבה מספיק טובה לוותר על עובדים שכל יתר הנתונים שלו מצביעים על כך שצריך לגייס אותם?
