רבים מבין כ-3.7 מיליון האנשים בגיל העבודה בגילאי 18 עד 64 בישראל, שרמת האוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה או מזערית, הם מהאוכלוסיות הערבית והחרדית. כאחוז אחד בלבד מהם השתתפו בתוכנית ממשלתית מודרכת להקניית אוריינות דיגיטלית ב-2019, כך עלה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בסוף 2021 בנושא מוכנות שוק העבודה לקראת 2030: אתגרים והזדמנויות. הדו"ח נערך בשיתוף עם משרדי מבקר המדינה של מדינות נוספות.
בעקבות הדו"ח, המליץ מבקר המדינה על הקניית אוריינות דיגיטלית לתלמידים ולמורים, כמו גם לבוגרים מאוכלוסיות מעוטות אוריינות, בפרט האוכלוסייה הערבית והחרדית.
כמו כן בחן משרד מבקר המדינה את פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בענף ההייטק.
המסקנה המשותפת של הביקורות של מבקרי המדינות שהשתתפו בבדיקות היתה, שאוריינות דיגיטלית נדרשת בכל שכבות האוכלוסייה ולכן על הממשלות להשקיע בפיתוחה, תוך קביעת יעדים מדידים לכך.
תחום נוסף שעסקו בו משרדי מבקר המדינה האיטלקי והצפון מקדוני, מתייחס למערך הקצבאות ולשירותי התעסוקה בהקשר של שוק העבודה המשתנה.
משרד מבקר המדינה האיטלקי מצא כי יותר מ-1.2 מיליון משקי בית קיבלו קצבת הכנסה אזרחית של כ-570 יורו בממוצע לחודש, כשני שליש מהם בדרום איטליה, וכי הקצבה הוכיחה עצמה ככלי להפחתת עוני אבל לא ככלי למדיניות פעילה בשוק העבודה.
משרד מבקר המדינה הצפון מקדוני ציין, כי הצעירים מהווים כ-20% מבין המובטלים במדינה, ומצא כי תוכניות פעולה לאומיות בנושא יושמו באופן חלקי, וכי לצעירים חסרים הכישורים הנדרשים בשוק העבודה.
הדו"ח הבינלאומי של מבקרי המדינות סקר גם יוזמות מקומיות להתמודדות עם השינויים בשוק העבודה.
מהדו"ח עולה, כי בדומה לפורטל 'עבודאטה' שפיתחה זרוע העבודה בישראל לניתוח מגמות בשוק העבודה, כישורים נדרשים בעבודות שונות ואופן ההכשרה אליהן, גם בבולגריה פותח מיזם דומה, המציג בין השאר את תחזיות שוק העבודה.
היוזמה של האיחוד האירופי בנושא זה, היא קידום מדיניות לגבי מערכות החינוך, כמו גם לגבי הכשרות מקצועיות ולמידה לאורך החיים, במטרה להתאימן לשוק העבודה המשתנה.
מהדו"ח עלה, כי בפינלנד מיושמת רפורמה בנושא הלמידה לאורך החיים. בישראל חלק מהמענה לכך הוא באמצעות הפלטפורמה 'קמפוסIL', המאפשר למידה מקוונת.
גם באיטליה ובקוריאה יש פלטפורמות דומות ללמידה מקוונת ולשיפור החינוך הדיגיטלי והלמידה הדיגיטלית לתלמידים ומבוגרים.
הדו"ח המשותף מדגיש את הצורך בהשקעה בהון אנושי, ובפרט את הצורך בהשקעה בשיפור הכישורים והמיומנויות של התלמידים המהווים את עתודת ההון האנושי העתידי.
בנוסף על כך, נדרש גם לשפר ולשכלל את הכישורים של העובדים כיום בשוק העבודה, בפרט של העובדים בעלי המיומנויות הנמוכות, כך שיוכלו להשתלב בשוק העבודה המשתנה במשרות הנדרשות לכישורים גבוהים יותר.
בכלל זה מדובר על יכולת לפתרון בעיות, יצירתיות וכישורי חשיבה. בנוסף, ניתן לזהות, כבר עתה, ירידה בדרישה לעבודות רוטיניות או כאלה המתבססות על יכולת פיזית.
שינוי זה התחזק ובלט במיוחד בתקופת הקורונה. מבקרי המדינות ציינו, כי משבר הקורונה יכול לשמש הזדמנות לממשלות, לחולל את השינוי הנדרש, ולהשקיע בפיתוח כישורים ומיומנויות של כלל העובדים והתלמידים, ועל ידי כך להבטיח את שילובם המיטבי בשוק העבודה המשתנה.
