מהגרים זרים מתקשים להשתלב במקצועות החופשיים. חלקם בגלל מחסום השפה, התרבות, פערי השכלה ועוד מאפיינים של מהגרים שהופכים עד מהרה להיות קבוצה מוחלשת במדינת היעד. מהגרי העבודה בארה"ב מגיעים בסך הכל כדי לבצע תפקידים שהאמריקאים לא רוצים ולא מוכנים לבצע (כמו ניקיון, סיעוד, בנייה וכיו"ב). למעסיקים האמריקאים היה תירוץ מצוין כאשר הם עמדו מול רשויות ההגירה וביקשו מכסות עבודה, הם פשוט אמרו שחסר להם כוח אדם והצליחו להוכיח שלמרות שפרסמו משרות וחיפשו עובדים בערוצים שונים – הם אינם מצליחים לגייס את כוח האדם הדרוש.
אבל האם המעסיקים האמריקאים באמת לא מצליחים לגייס את כוח האדם המתאים לעבודות בתחום טכנולוגיית מידע כשהם צריכים ללכת רחוק (פיזית) ולחפש עובדים ממדינות זרות?
דנה קונרי, מנהלת בחברת Bright Future Jobs לפתרונות גיוס באינטרנט אמרה בראיון תקשורתי: "המעסיקים האמריקאים אכן עושים מאמץ להרחיק מועמדים בעלי אזרחות אמריקאית תוך שהם מעדיפים במפורש עובדים זרים".
בדו"ח מקיף שערכה קונרי תחת הכותרת 'מודעה זו איננה מיועדת לאמריקאים', בדקה את היקף האפליה וכיצד זו באה לידי ביטוי תוך בחינת 100 מודעות דרושים מפלות, במשרות בקטגוריית טכנולוגיית מידע, באתרי דרושים של מעסיקים אמריקאיים. במאה המודעות הללו היו לפחות הערה מפלה אחת, כשהממוצע הוא 3.27 הערות מפלות בכל מודעה.
ב-37% מהמשרות הדרישה לוויזת עבודה צוינה כבר בכותרת המודעה ואילו 33% מהמודעות ציינו את הצורך בוויזת עבודה כאחד הקריטריונים המקצועיים שהם בגדר דרישת סף. 57% מכלל מודעות הדרושים בענף טכנולוגיית המידע (שנבדקו) הבטיחו ויזת עבודה או גרין קארד למועמדים שיתקבלו.
מעסיקים רבים מפגינים את העדפתם לעובדים זרים על ידי כך שהם מפרסמים במודעה עצמה או באתר הבית שלהם, בעמוד הקריירה, את תנאי העסקה (חבילות שכר והטבות) הכוללים הוצאות מעבר, טיפול בכל ענייני ההגירה ושאר שירותים ייעודיים לעובדים המהגרים ולבני משפחותיהם.
קונרי: "מה שמדהים כאן זה שלא מדובר על כמה מעסיקים העושים שימוש בכמה אתרים זניחים, מדובר על מאסה של מודעות, באתרי הדרושים המובילים, הפונות בריש גלי לעובדים לא אמריקאים באופן ישיר ומובהק".
לדבריה, לאחר שפורסם המחקר, חלק מהאתרים הסיר משרות מפלות אבל זו הייתה יוזמה של מפעילי האתר ולא אקט שנבע מתוך מודעות של המעסיקים ושינוי גישה מצדם.
