אורלי רוזנבאום
יש לימודי אנגלית עסקית, ויש מה שמציעה English4biz. שמעתי מאורלי רוזנבאום פרטים מפתיעים על עבודתה ויש לי תחושה שסוף-סוף מישהו הבין מה באמת ארגונים צריכים בשביל תקשורת שתביא לתוצאות בזירת העסקים הבינלאומית.
העובדים כותבים טוב אבל חוששים לדבר באנגלית מול ההנהלה הבכירה או לקוחות? הם מדברים יופי אבל החומרים המקצועיים שהם כותבים במצגות או מיילים לגורמים בחו"ל אינם משקפים את הרמה המקצועית שלהם או כושלים בהבאה לתוצאות הרצויות? אולי הם מצליחים לבטא את עצמם היטב בתחום המקצועי אבל בארוחות ערב עסקיות עם קשרי עסקים מחו"ל הם שותקים שתיקה מביכה או מתבטאים באופן שגורם לאורחים חוסר נוחות?
יום אחד החלו שלל משימות עסקיות שלנו להיות כרוכות בתקשורת באנגלית, וגילינו שבמציאות של ימינו, ישראל היא חלק מהעולם העסקי הגלובאלי. אלא שמערכת החינוך הממלכתית לא הכינה אותנו לקריירה בעולם הגלובאלי ובטח שלא לרילוקיישן. אז מה עושים?
אורלי רוזנבאום פתחה את חברת English4biz כבר ב-2007 שעסקה בשירותי ייעוץ, ליווי והדרכות עובדים ומנהלים. אז הכירה בחשיבות ובצורך האמיתי של ארגונים בארץ בעובדים שיודעים לתקשר נכון עם גורמים (לקוחות, ספקים וקשרי עסקים אחרים) מעבר לים.
אורלי, ספרי לי קצת על הרקע האישי שלך ואיך הגעת לפתוח ולנהל בהצלחה את המיזם שבבעלותך?
אורלי רוזנבאום: גדלתי בישראל ובארה"ב. לאחר השירות הצבאי חזרתי לארה"ב שם חייתי שמונה שנים בהן למדתי לתואר ראשון באוניברסיטה אמריקאית, ובמקביל עבדתי בחברות אמריקאיות בתפקידי רכש, ניהול ייצור ועיצוב.
הרקע הזה הקנה לי ידע עסקי נרחב ויכולת לא רק להכיר את השפה האנגלית על בוריה אלא להבין את השוק העסקי ולדעת מה מקומה של השפה והתרבות בהצלחה של אדם ושל ארגון הפועל בשוק הגלובאלי של ימינו. אחרי שעזבתי את ארה"ב יצאתי לטיול ביפן ושם קיבלתי משרה כמורה לאנגלית בבית ספר פרטי.
כשחזרתי לארץ, תוך התנהלות כשכירה ואחר כך כבעלת עסק יצרני, הבחנתי באתגרים שהתקשורת באנגלית מציבה בפני ישראלים במהלך ההתנהלות העסקית שלהם מול גורמים מחו"ל, ולכן כשהתחלתי ללמד אנגלית בעסקים, ולהוודע למגוון הקשיים והצרכים השונים, בחרתי באסטרטגיה של מסגרת ייחודית בעלת גמישות מלאה שנבנית בכל פעם מחדש בהתאמה ללקוח, לרמת השליטה שלו בשפה ולמטרותיו.
ציינת ש- English4biz מיישמת גישה אחרת מזו של בתי הספר ללימודי שפות. במה את שונה ומה מיוחד בתוכנית שלך?
אני מגיעה לארגון, בזמנים שמתאימים לו, לומדת את עולמות התוכן של הארגון ואת הצרכים הפרטניים של כל מחלקה או בעלי תפקיד, עד לבכירים ביותר, אשר עבורם הארגון מזמין את שירותי. אני מקיימת אבחון המאפשר לי להעריך את רמתו של כל אחד או של קבוצה, מתעדכנת במטרות העסקיות שלו, ובהתאם לצורך גם בטרמינולוגיה הרלוונטית לענף המקצועי שלו (או שלהם) ואז אני בעצם בונה מערך שיעורים המבוסס על חומרים הלקוחים הישר מתוך עולם התוכן של הלקוחות.
בניתי פורמט אשר בה בעת מספק תשתית לימודית עם אסטרטגיה ברורה, ומצד שני ניחן בגמישות מוחלטת המאפשרת לי להתאים קורסים ותוכניות לכל מטרה תקשורתית, בכל תחום, לכל ארגון ולכל לקוח.
בהוראת השפה, אני מזהה חולשות וממקדת את התהליך בחיזוק נקודות אלו. אבל הגישה שלי לתקשורת היא בבסיסה הוליסטית, אני מתייחסת לכל מרכיבי התקשורת. עקבי האכילס הנפוצים של ישראלים באנגלית הם דקדוק ודיבור שוטף. אז כשיש צורך לחזק דקדוק, למשל, אשלב את כל אופני הלמידה באופן אינטגרלי: אלמד מבנה דקדוקי, נעבוד עם תוכן כתוב המשקף אותו מבנה ואף עוסק בתחום הרלוונטי ללקוח, ולבסוף נתרגל בהרחבה שימוש באותו מבנה בעל-פה – באמצעות ראיונות על חייו ועבודתו של הלקוח – תוך חזרה על אוצר מילים שלמדנו מהטקסטים. תוך כדי, אשלב הכוונה בבחירת מילים ומשמעותן בהתאם לקודים תרבותיים וגורמים אחרים המשפיעים על האופן שבו נתפשת התקשורת שלנו, הכל כמקשה אחת. הרי ככה זה גם בחיים, כדי ליצור תקשורת טובה אנחנו חייבים לשלב בין כל הגורמים האלו.
בתפירת פתרונות לארגונים אני מיישמת את אותו עיקרון: לוקחת בחשבון את מכלול השיקולים – מטרות, תחום עיסוק, רמה, נסיבות, מטלות עסקיות, מגבלות זמן ומשאבים – ובונה תכנית המשלבת ומתחשבת בכולם.
תוכלי לתת דוגמא?
היתה חברה שהזמינה אותי להדריך קבוצה של שמונה מהנדסים. תכנון הקורס נעשה תוך התייעצות עם המנהל המקצועי של המחלקה ויחדיו הגדרנו את הצרכים, המטרות וציפיות החברה מהקורס. רמת השליטה בשפה האנגלית של כל אחד מהמהנדסים היתה שונה מאד, אולם הם עסקו באותו תחום הנדסי. אז קודם כל למדתי את התכנים בהם הם עוסקים ובניתי תכנית ספציפית להם, שתתאים למקצוע שלהם ותכוון במדויק להתקדמות בהיבטים התקשורתיים שהחברה ציינה שהיא מעונינת לראות בהם שיפור.
לצורך קידום מטרה של הקורס: דגש על שיפור בדיבור, תוך מתן פתרון לאתגר נסיבתי: משתתפים עם פערים משמעותיים ברמתם בשפה, שילבתי בכל מפגש שלב ראיון ובו הפניתי שאלות שדרשו תקשורת פשוטה יותר לעובדים שרמתם באנגלית היתה נמוכה, ושאלות מורכבות יותר לעובדים שהאנגלית שלהם היתה מתקדמת.
לצורך השגת מטרה נוספת שהוגדרה לי, הדרכתי אותם לקראת סוף הקורס בכתיבת מלל למצגת, ותוך תאום עם מנהל המחלקה הטלתי עליהם להכין מצגות שהם נדרשו להכין במסגרת תפקידם ממילא. כך הצלחתי לחבר בין עולמות התוכן של בעלי מקצוע, מטרות עסקיות ומשימות אמיתיות לבין לימודי תקשורת בשפה האנגלית ולהביא לשיפור ביעילות המחלקה בביצוע משימות תקשורתיות.
אז יקומו אנשים שיקראו את המאמר הזה, כמו למשל מורות לאנגלית וכאלה שאינם מורים לאנגלית, ויאמרו שאנגלית זו אנגלית זו אנגלית. מה שחשוב זה לדעת את השפה. מה תשיבי להם?
למרות שאני עוסקת גם בלימוד השפה, אני מגדירה עצמי כמי שמדריכה בתקשורת עסקית ומסייעת לאנשים לשפר את התקשורת העסקית שלהם באנגלית. למה? כי מה שמנחה אותי הוא מטרות העסק והן שמתכתיבות הן את בחירות התוכן והן את היבטי התקשורת הנוספים שאני משלבת בהדרכה.
אנגלית היא שפה רחבה ועשירה. אוצר המילים שלה גדול בהרבה משל השפה העברית, ויש בה עוד אלפי ביטויים שגורים בהם עושים שימוש יום יום כמעט בכל שיח. כדי לתת לארגון ולעובד פתרון אפקטיבי בפרק זמן ריאלי – חייבים להתמקד. אי אפשר ללמד הכול ובטח שלא בבת אחת לכן צריך לכוון למטרה העסקית ולדייק עד כמה שאפשר באמצעות התאמת מערך הלימודים (התכנים והמשימות) לעבודה עצמה.
אני באה מעולם העסקים ואני ערה לדרישות השונות שיש בכל תפקיד, בכל תחום, בכל משימה. אם זה איש טכני, כספים, עו"ד, משווק או כל בעל תפקיד אחר. אני קשובה ואני משקיעה את הזמן והמאמץ בהתאמת השירותים שלי לדרישות הללו. וגמישות התנהלותית מאפשרת לי לספק פתרון לכלל טווח הצרכים. לפעמים פונים אליי ארגונים כי מנהל צריך להציג פרזנטציה אוטוטו ואז אני מגיעה לכמה שעות ברציפות, לפעמים יום אחר יום ויושבת עם אותו אדם ספציפית על המשימה.
מעבר לזה, יש היבטים המשפיעים מאד על התקשורת למרות שאינם עקרונית חלק מלימוד השפה – היבטים כמו התנסחות המותאמת לנסיבות והתמודדות עם שימוש שונה בשפה שמקורו בפערים תרבותיים – השימוש שאני עושה בהתמצאות שלי בהיבטים האלו תוך כדי הוראת השפה מכין את הלקוחות שלי לתקשורת בפועל – תקשורת יעילה! – מול גורמים בחו"ל באופן שלימוד השפה נטו פשוט לא יכול לספק. בהתנהלות מול לקוחות, למשל, שחשוב שיבחרו לעבוד עם החברה, ובהרבה נסיבות אחרות – ביניהן הכנה לרילוקיישן – זה יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון.
כיצד את מסייעת לעובדים היוצאים לרילוקיישן?
אני בוחנת תחומים שיצטרכו להתמודד עמם שבהם התקשורת שלהם טעונה שיפור. בדרך כלל חברה תבחר להוציא לרילוקיישן עובדים שמנוסים בעבודה באנגלית ומתבטאים טוב בעבודה, כך שתכופות במקרים האלו הקשיים הם דווקא בנושאים אחרים. עבדתי עם סמנכ"ל כספים שידע להתבטא היטב בתחום המקצועי שלו, אבל בתחומים שהם לכאורה בסיסיים יותר זיהיתי חסכים. לדוגמא, הוא נתקל בקשיים בהזמנה מתפריט כי כבר שנים הוא לא השתמש בשמות של ירקות ותבלינים. מנהל בכיר אחר שעבר לרילוקיישן בארה"ב העיד בדיעבד שהבדלים בהתנהלות בינאישית ובסגנון תקשורת שהדגשתי בפניו סייעו לו מאד להתאקלם. כששולחים אדם לרילוקיישן, חשוב להדריך אותו כך שיוכל להשתלב גם בחיי היום-יום ובמעגלים חברתיים מעבר לעבודה.
בתי ספר ללימודי אנגלית מכוונים לעובדים בינוניים שצריכים לשפר את האנגלית. למי את מכוונת?
אני לא מלמדת רק את מי שחלש בשפה. גם אנשים שיודעים אנגלית ולעתים דווקא אלה ששולטים בשפה יכולים לשפר פלאים את מיומנויות התקשורת שלהם (ואחר כך ליישם שיפורים לא רק באנגלית אלא בשפות אחרות, לרבות עברית) – התנסחות מדויקת שמשיגה תוצאות, תקשורת מאורגנת נכון, טאקט, יצירת עניין, גישור על השפעות פערים תרבותיים על התקשורת – אני משתמשת בפלטפורמה של לימודי השפה כדי לספק ערך מוסף בכל ההיבטים האלו.
השיטה שלי היא פרטנית ונותנת מענה לכל אתגר. לדוגמה, עבדתי עם סמנכ"לית בכירה בחברת תרופות שאפילו עברה רילוקיישן בארה"ב, אבל כשהיא באה לכתוב חומרים למצגת היא הרגישה שלא הצליחה לבטא את עצמה בצורה אופטימלית. היא הרגישה שההתנסחות שלה לא שיקפה את רמת הידע המקצועי ואת האינטיליגנציה שלה, ושהתוכן הועבר אך היא לא הצליחה לייצר נרטיב. אז עבדתי אתה על הנושאים האלה.
עבדתי עם מישהי שידעה אנגלית ברמה גבוהה אבל כשהיא הייתה צריכה לדבר עם דוברי אנגלית ברמת שפת אם – אורחים של החברה – היא נתקפה בחוסר ביטחון. לא הייתה לה בעיה לדבר באנגלית עם רוסים או צרפתים, אבל עם אמריקאים או אנגלים היה לה מחסום. אתה עבדתי על יצירת שיחות חולין, "סמול-טוק". הבהרנו סטנדרטים של נאותות המקובלים בחו"ל ועבדנו על טכניקות מקלות. אחד הטיפים שנתתי לה הוא להכין מראש שאלות במגוון נושאים המתאימים לנסיבות, ולפתוח את השיחה בשאלות פתוחות כך שתיצור מצב בו היא משתתפת בשיחה כמתעניינת (רב האנשים מאד אוהבים שמתעניינים בהם!) ובן שיחתה הוא הנושא בעיקר נטל הדיבור.
אחרי זמן מה בדינמיקה כזו, ולאחר שהשיחה צברה תאוצה והיא הרגישה יותר נוח עם האדם שמולה היה לה הרבה יותר קל להגביר בהדרגה את נפח הדיבור שלה.
עבדתי גם עם בעלים של קבוצת חברות שמעסיקה מעל 1,000 עובדים. הוא כבר איש לא צעיר וכשהיה ילד לא היתה הרבה מודעות לדיסלקציה. כשנפגשנו הוא לא ידע לקרוא מילה באנגלית. בכל פעם שהיה מגיע לישיבה עם ספקים, הוא היה מביא איתו מישהו שישב לידו וילחש לו באוזן מה כתוב על נייר או על המסך. אני התחלתי לעבוד איתו על קריאה ולאחר תקופה של עבודה קשה הוא חזר מקנדה ואמר לי: "את לא מאמינה. קראתי שלטים והוראות!" מבחינתי זה היה מרגש לקחת חלק בהסרת מחסום שהוא כבר חשב שיגביל אותו כל החיים.
מה המסר שלך למנהלי משאבי אנוש בארגונים?
לימודי תקשורת עסקית באנגלית אינם מכוונים רק למי שלא יודע אנגלית או שהאנגלית שלו חלשה. בבתי ספר בארץ לא מתרגלים אנגלית מספיק ובוודאי לא ברמות הנדרשות בהתנהלות עסקית הדורשת התמודדות עם תכנים מתקדמים ומקצועיים או ניסוח והעברת תכנים שכאלו. כמעט כל מי שלמד אנגלית במסגרות המקובלות בארץ מתקשר באנגלית פחות טוב מבעברית, ולכל הפחות כרוכה תקשורת זו במאמץ (גם אם הוא לא מודה בכך כי הוא חושש למעמדו), מה גם שמעבר לשליטה בשפה נטו על מנת לייצר תקשורת מיטבית עליו להתייחס גם להבדלים תרבותיים בדפוסי תקשורת. לכן היום, כשכל כך הרבה עובדים זקוקים לכלים להתנהל טוב יותר בעולם הגלובאלי, חשוב שהארגון יבוא ויציע את הכלים הללו במקום לחכות שעובד יתאזר באומץ ויבקש עזרה או שהעובד יפנה לבדו למציאת פתרון.
בעבר, כשעבדתי עם אנשים פרטיים, הגיעו אלי לא מעט אנשי הייטק ומנהלים בכירים מאוד שהרגישו שקשה להם או שחסרים להם כלים וחששו שחשיפת חולשה שכזו בפני הארגון תערער את בטחון הארגון בהתאמתם לתפקיד. יתרה מזו, נתקלתי באנשים מוכשרים ומקצועיים מאד שהחליטו שלא לקבל על עצמם תפקיד משום שהיה כרוך בתקשורת באנגלית או בתקשורת מורכבת מזו שלה הם מורגלים באנגלית. זה נראה לי פשוט בזבוז של משאבי כוח אדם יקרי ערך.
אני רואה בלקוחותיי שותפים לתהליך. אני יושבת עם מנהלים, לרבות מנהלי משאבי אנוש והדרכה, ויחד אנחנו מנתחים את הקשיים ואת הצרכים הספציפיים של כל בעל תפקיד או כל מחלקה. כך אנחנו יכולים לזהות ביחד צרכים ולבנות תוכניות הדרכה שהן כמה שיותר רלוונטיות לעבודה ומחוברות למטרות העסקיות שלכם.
אני גם מבטיחה להגיע תמיד עם חיוך, לעודד, לחזק ולהשתדל להפוך את התהליך הזה – של התעמתות עם חולשות ואתגרים – למהנה ככל שניתן.
בסופו של יום, אחרי העבודה איתי יהיו לכם עובדים שמרגישים שהחברה השקיעה בהם וטרחה על מנת להקל עליהם, יהיו לכם עובדים שמסוגלים להשלים משימות תקשורתיות באנגלית בפחות זמן ובאפקטיביות יתרה, יהיו לכם עובדים שלהם יכולת משופרת לתרום להצלחת העסק.
ליצירת קשר:
orly@english4biz.net
5858940 – 054
