הכנס השנתי למשאבי אנוש 2013 זימן בחובו הזדמנות נדירה להכיר לעומק את השיטה של חברת תות (תקשורת ותוצאות) בהנהלת אלון גל. במסגרת הכנס התקיימה הרצאה של אלון גל בפני מאות חברי קהילת משאבי אנוש במליאת הכנס. בהמשך היום, הקהל התחלק ל-3 קבוצות לשלושה סוגי פעילות שונות:
1. סדנת סגנונות תקשורת העובדת על זיהוי עצמי וזיהוי אנשים על פי 4 קבוצות (משימתי, מקדם, תומך ומנתח). מטרת הסדנה הייתה לזהות אותנו על פי הסוג אליו אנחנו משתייכים, ללמוד לזהות את הסובבים אותנו (מנהל, עמית, לקוח, בן זוג וכיו"ב) על פי סגנון התקשורת שלו והשלב החשוב ביותר – היכולת לנהל תקשורת חיונית, אפקטיבית ואופטימלית עם אנשים מכל אחת מ-4 הקבוצות.
2. סדנת תרגול בחוץ (שהתקיימה על המדשאה מחוץ לאולם ההרצאות במלון כפר המכביה). מטרת הסדנה הייתה ללמד קבוצת אנשים לפעול יחד בסדרת תרגילים חווייתיים מאתגרים, במטרה ללמוד, לחדד ולתרגל נושאים וערכים חיוניים בשעות ספורות.
3. סדנת ספין קואוצ'ינג בהנחיית אלון גל ושורת מנחים בקבוצת תות. במסגרת פעילות זו הקהל התחלק לקבוצות של 5-7 משתתפים בכל שולחן. המנחים התחלפו בכל חצי שעה, כך שכל קבוצה זכתה ל-3 סדרות של הנחיה בנושאים כגון אינטגריטי ומעורבות. סדנאות אלה נועדו גם הן להעביר מסרים תוך כדי תרגול מעשי חווייתי שבו ה"פואנטה" נתפסת חזק ומהר! כך לדוגמה, הוצג התרגיל המוכר שבו המשתתף מקבל עמוד שבמרכזו נקודות שחורות על רקע לבן. כל אחד אוחז בדף שלו ומנסה לפענח את פשר הכתם שמולו. משתתף אחד אומר שהוא רואה מצלמה. אחד רואה טרקטור. בסיום התרגיל המנחה מרים את הדף שלו וכולם רואים שמדובר בתמונה של אישה. מטרת התרגיל הינה להראות שדברים נראים אחרת מנקודת המבט שלנו ולפעמים צריך לזוז הצידה\ להתקרב, להתרחק, לזוז על ציר ימינה או שמאלה, כדי לראות איך דברים נראים מנקודות המבט של אחרים ולא רק שלנו.
אלון גל, מתוך הרצאתו בסדנת ספין-קואוצ'ינג:
לא יודע אם אתם מכירים את הסיפור הזה אבל אני נולדתי עם מחלה קשה מאוד. מחלה מסוכנת. אני נולדתי עם מחלת הצדקת. תמיד הייתי צודק. אני הייתי צודק וכולם היו לא צודקים.
את התרגיל שאתם עשיתם כאן עכשיו, התרגיל הזה שבו צריך לספור כמה פעמים בטקסט מופיעה האות F אני עשיתי בדיוק כמוכם. אני ספרתי 4 פעמים. כשהמנחה אמר שבטקסט מופיעה האות- F 6 פעמים, הדבר הראשון שעבר לי בראש היה "אידיוט!". זה מופיע 4 פעמים. אני יודע. אני ספרתי. אני צודק.
אבל אז עברנו איתו על הטקסט ופתאום ירד לי האסימון. פתאום קלטתי שאני באוטומט שלי. אני כל כך יודע וכל כך צודק, האוטומט הזה חזק ממני. ומה שהבנתי אז זה שהאוטומט הזה מפריע לי בהגשמה בחיי היום יום.
כמה פעמים ביום אתם רואים אנשים שעובדים באוטומט שלהם? אנשים בארגון פועלים באוטומט כשהם רואים כל מצב וכל סיטואציה לפי נקודת המבט שלהם.
כולנו לקחנו כאן חלק בסדרת התרגילים שהם ראינו שמה שרואים מכאן רואים אחרת משם. שכשמביטים על משהו מנקודת מבט שונה / מזווית אחרת, מזו של האחר – רואים תמונה אחרת.
עכשיו זה לא סוד גדול. התובנה קיימת. אנחנו מוגבלים ביכולת שלנו לעשות משהו עם התובנה הזו.
אני מציע לכם להעיז להביט. קחו מקום אחד בחיי היום יום (בעבודה או בחיים האישיים), מקום אחד שבו יש פער בין מה שאתם רוצים שיקרה לבין מה שקורה בפועל. עכשיו קחו את העקרונות שדיברנו עליהם היום ותתחילו לעבוד עליהם.
