על פי החוק להגברת אכיפה של דיני עבודה, קיימת אחריות אישית ופלילית על המעסיק במידה ולא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי להימנע מהפרה של דיני עבודה. פתרונות טכנולוגיים מונעים עברות על החוק, אך קיימת חשיבות גבוהה ליכולתו של ארגון ללמוד ולעבוד לקראת שיפור ביצועים.
פרסומות בכלי התקשורת שקידם משרד התמ"ת בתקופה האחרונה מתייחסות לאחריותם של ארגונים ומעסיקים בשמירה על דיני עבודה. החוק להגברת אכיפה נכנס לתוקף ביוני האחרון וכבר גרר קנסות כבדים, תלונות ותביעות למנהלים וארגונים. בין המקרים המפורסמים ביותר ניתן להזכיר את חברת ACE אשר קיבלה קנסות בסך 329 אלף שקלים בגין עברות על דיני עבודה שונים כגון אי תשלום עבור שעות נוספות, העסקת עובדים מבלי לתת להם מנוחה ביום המנוחה החודשי ועוד. מקדונלד'ס לעומת זאת, לאחר שספגה קנס קל יחסית בשנת 2010, הודיעה רגע לפני החופש הגדול בקיץ האחרון למאות בני הנוער יהודים שעובדים שהעסקתם בסופי שבוע תיפסק, וזאת על מנת להימנע מתביעות ענק עתידיות.
על פי החוק להגברת אכיפה של דיני עבודה, קיימת אחריות אישית ופלילית על המעסיק במידה ולא הוכיח כי עשה כל שניתן כדי להימנע מהפרה של דיני עבודה. הקנסות, שיכולים להיות מוטלים הן על הארגונים והן על המנהלים באופן אישי, עלולים להגיע אף ל- 35,000 ש"ח בגין כל הפרה. כפי שראינו במקרה של ACE, מספר הפרות יכולות להצטבר לקנסות גבוהים מאד.
נושא שעות העבודה עולה לסדר היום מידי תקופה ומצליח להוציא את כולנו, מעסיקים ומועסקים, מאזור הנוחות שלנו. פעילות משרד התמ"ת לגברת האכיפה, כמו גם תיקון 24 לחוק להגנת השכר אשר מסדיר שקיפות בתלוש השכר, שניהם גרמו לעליה במודעותם של העובדים והמעסיקים לנושא שעות ההעסקה. לאחרונה אף הוקמה ועדה ממשלתית שתפקידה לדון בשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה ומעבר מחישוב השעות הנוספות על בסיס יומי לחישוב על בסיס חודשי. במקביל, משרד ראש הממשלה העלה את האפשרות לקצר את שבוע העבודה ל- 4.5 ימים בלבד על מנת להשתוות עם מדינות ה- OECD.
ארגונים רבים חשופים כיום לביקורות של משרד התמ"ת, ומוצאים את עצמם נדרשים להיות מיודעים באופן עקבי בדרישות החוק העולות לדיון חדשות לבקרים. ענפי תעשיה שונים טוענים כי הם מתקשים ביישום החוק ובדרישותיו. העובדים במקרים רבים ובעיקר העובדים החלשים יותר אינם מודעים לזכויותיהם – כמה שעות עליהם לעבוד, כמה שעות נוספות מותר להם לעבוד ומהו החוק בנוגע לחישוב השכר בשישי שבת, או שחוששים לתבוע אותן. כך שהחוק קובע כי האחריות מוטלת כולה על כתפיהם של הארגונים והם צריכים למצוא פתרונות שיאפשרו להם לנהל את שעות העבודה של העובד בהתאם לחוק.
הבשורות הטובות הן כי כיום קיימים פתרונות להתמודדות עם השינויים בחוק ומבצעי האכיפה. ביניהם, פתרונות טכנולוגיים המותאמים למסגרת החוק בישראל ואשר יכולים להתריע ולהזהיר מפני עברות על החוק בנושאים כגון שעות מנוחה, העסקת בני נוער, חריגה מכמות שעות מותרת, מספר משמרות, מרווחי זמן בין משמרות, מספר ימי עבודה ברצף. פתרונות אלו מאפשרים למנהלים לטפל בהפרות המתרחשות בזמן אמת ולמנוע מצב של עברה על החוק.
נוסף לפתרונות הטכנולוגיים המתריעים ומונעים עברות על החוק, קיימת חשיבות גבוהה ליכולתו של ארגון ללמוד, לנתח ולעבוד לקראת שיפור ביצועים בהמשך. על רקע מבצעי האכיפה המוגברת, כדאי לכל ארגון בישראל לבצע בדיקות רנדומליות של שנה אחורה לפחות וללמוד מהטעויות שלו – כי אלו הטעויות שיחזרו על עצמן גם בשנה הקרובה. ליכולת ללמוד ולהראות תהליך הסקת מסקנות נודעת חשיבות גבוהה גם בעיני הרשויות בעת ביצוע ביקורות.
* מאת: איריס שכטר גלס, מנהלת תיקי לקוחות בחברת סינריון מערכות המתמחה במתן פתרונות תוכנה מתקדמים לניהול ההון האנושי בארגון.
