במסגרת הוראות חוק חופשה שנתית ישנה חובה לניהול פנקס חופשה עבור כלל עובדי הארגון. בפנקס יש לציין את ימי החופש שלקח כל עובד ואת התאריכים בפועל, במקביל בתלושי השכר של העובדים נדרש לציין את הזכאות החודשית, צבירת החופשה והניצול בפועל של ימי החופשה מדי חודש – וזאת במטרה לאפשר לעובדים לבצע מעקב אחרי זכויותיהם.
חובה זו מקבלת משנה חשיבות בעקבות פסיקת בית הדין לעבודה בבאר שבע שבו הורשעה חברת האבטחה והשמירה ח.א.ש. מערכות ושירותים בע"מ בעבירה של אי ניהול פנקס חופשה שבעקבותיה נגזר על חברת האבטחה קנס פלילי בסך 27,090 ₪ (וזאת בנוסף לקנסות מינהליים נוספים על סך של 55,000 ₪ בגין עבירות נוספות – בין השאר: אי תשלום שכר מינימום ואי מתן הודעה לעובד ).
הקנס ניתן במסגרת הסדר טיעון שכן אי ניהול פנקס חופשה לעובד, בהתאם לחוק חופשה שנתית, מהווה עבירה פלילית שהקנס המירבי בגינה עומד על 12,900 ₪ לכל עבירה – ובמקרה הנ"ל החברה נידונה על 7 עברות מסוג זה.
התביעה הוגשה בעקבות ביקורת שנערכה בחברה עוד ב-2008 וכללה סעיפים שונים, וכיום בעקבות חוק הגברת האכיפה של דיני עבודה והכשרתם של פקחים נוספים בתחום צפוי כי בעתיד הקרוב יוגשו תביעות רבות מסוג זה וזאת בגלל חוסר היערכות מתאימה מצדם של מעסיקים, בעיקר בחברות קטנות ובינוניות ובמגזרים בהם מלכתחילה הייתה קיימת הבעיה – שכן אלו אינם מפעילים מערכות שכר ותהליכי בקרה על העסקתם של עובדים.
התובעת הראשית במשרד הכלכלה, עוה"ד גלי לוי, ומנהל אגף האכיפה הפלילית במינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה, מר איל אסף, פרסמו מסר חריף למעסיקים בעקבות הצלחתם בפסיקה זו וציינו כי העסקת עובדים צריכה להיעשות במסגרת חוקי העבודה והפרתם תגרור הטלת סנקציות כבשות על הארגונים והחברות המפרות. בנוסף נמסר כי המנהל יפעל להגנת זכויותיהם של כלל העובדים ובכך גם של עובדים בעלי כוח מיקוח נמוך כגון זה הקיים בענף האבטחה והשמירה: "המסר למעסיקים חד וברור: לא ניתן להעסיק עובדים תוך פגיעה בתנאי העסקתם".
דאגה לעובדים או הטלת קנסות
מתוך כך עולה השאלה האם באמת למנהל האכיפה ולמשרד הכלכלה יש אינטרס אמיתי בשמירה על זכויות העובדים או האם המהלכים האחרונים בתחום, במסגרתם גם הוכשרו ויוכשרו מאות פקחים, נעשים מתוך רצון לשפר את מצבם של העובדים או שמטרתם הסמויה הינה איסוף קנסות בלבד!
שאלה זו עולה פעם אחר פעם שכן תביעות מסוג זה מסתיימות (כמו פעם זו) בהסדרי טיעון ותשלום קנסות בלבד – ללא הטלת אחריות אמיתית (שגם היא מוגדרת בחוק) וללא נקיטת תהליכים כנגד החברות (מעבר לגביית הקנסות). במקביל לא נעשות פעולות אמיתיות שמטרתם לאפשר ולהקל את קיומם של דיני העבודה ולא ניתן דגש מספיק בנקיטת פעולות עזרה לארגונים וחברות בניגוד לאכיפה ורדיפה אחר מפרי החוק.
לדוגמה לא נמסר כיצד פוצו העובדים, אם בכלל, שכלפיהם בוצעו העברות (בין השאר אי תשלום שכר מינימום).
נציין כי באכיפה יש חשיבות, אך מבצעי הגברת האכיפה לא יכולים להיות הפתרון האמיתי לבעיה. החוק ודיני העבודה היו קיימים עוד קודם, הגברת האכיפה לא תביא לפתרון כולל של הבעיה הקיימת מעבר לתפיסתם של חברות מפרות והטלת קנסות – כלומר פתרון נקודתי המושתת על פחד ואימה ולא על נקיטת תהליכים לפתרון.
במסגרת כנס דיני עבודה שייערך השבוע ניתן יהיה לקבל סקירה של כלל השינויים האחרונים בחוקי העבודה בישראל.
למידע נוסף על כנס דיני עבודה – לחץ כאן!
