הביטוח הפנסיוני הוא ההטבה בעלת החשיבות הגבוהה ביותר שעובד מקבל מהמעסיק והוא גם ההטבה בעלת הערך הכספי הגבוה ביותר.
הודות לרפורמה בביטוחים הפנסיונים, יכולים כיום העובדים להעביר את כל סכום הכסף שנצבר בחסכון הפנסיוני שלהם, לגוף פנסיוני אחר.
חשוב להדגיש כי ההעברה אפשרית רק אם מעבירים את סכום הכסף במלואו. לא ניתן להעביר רק חלק מהסכום לגוף פנסיוני אחר.
האפשרויות לניוד כספי חסכון הביטוח הפנסיוני כוללות העברה לגוף פנסיוני אחר, לאותו מוצר פנסיוני (לדוגמה, מקרן פנסיה בגוף פנסיוני מסוים לקרן פנסיה בגוף פנסיוני אחר), לגוף פנסיוני אחר ולמוצר פנסיוני אחר, או למוצר פנסיוני אחר באותו גוף פנסיוני.
עוד יודגש, כי העברת הכספים למוצר פנסיוני אחר או לגוף פנסיוני אחר, או מעבר למסלול השקעה אחר, הן פעולות שעלולות לפגוע בזכויות שצבר העובד ובהטבות אחרות שזכה להן בגוף הפנסיוני המקורי, או במוצר הפנסיוני המקורי או במסלול ההשקעה המקורי שבו השקיע את הכספים טרם ההעברה.
להלן ההבדלים בין חסכון בקרן פנסיה מקפת לחסכון בביטוח מנהלים:
קרן פנסיה מקפת:
כספי החוסכים בביטוחים הפנסיוניים בישראל מושקעים בשוק ההון, ושוק ההון נמצא לפעמים בירידה.
עובדים שהביטוח הפנסיוני שלהם הוא בקרן פנסיה מקפת נהנים ממנגנון הבטחת תשואות. במסגרת זו, 30% מנכסי קרן הפנסיה מוגדרים כהשקעה עם תשואה מסויימת מובטחת.
עד שנת 2023 פעלו קרנות הפנסיה על בסיס אג"ח מיועדות, שהונפקו על ידי המדינה והבטיחו תשואה שנתית של 4.86% לחוסכים בקרנות הפנסיה.
אלא שלאחרונה הוחלט להבטיח את התשואה על 30% מנכסי הקרן באמצעות השלמה לתשואה של 5.15%.
כלומר, אם ההשקעות של קרן הפנסיה הניבו רווחים הנמוכים מ-5.15% במשך השנה, יקבלו החוסכים את ההשלמה ל-5.15% מקרן לאומית.
אבל אם השקעות קרן הפנסיה הניבו רווח של יותר מ-5.15%, הרווחים העודפים יועברו לקרן הלאומית.
ביטוחי מנהלים:
ביטוח מנהלים הוא חיסכון פנסיוני שמוגדר כפוליסת ביטוח משולבת חיסכון. גם כאן כספי החוסכים מושקעים בשוק ההון ומייצרים תשואה (רווחים).
חשוב לציין, שבעקבות חקיקה שהתקבלה לאחרונה, יכולים כעת להצטרף לביטוח מנהלים רק עובדים בעלי שכר מסכום מסוים ומעלה.
החוק החדש לא חל על עובדים שביטוח המנהלים שלהם נפתח לפני מועד החקיקה.
כלומר, עובדים שלפני מועד כניסת החוק החדש לתוקף היו בעלי חסכון פנסיוני בביטוח מנהלים, יכולים להמשיך לנהל את כספם באותו ביטוח מנהלים.
ההבדל העיקרי בין ביטוח המנהלים לקרן פנסיה הוא העובדה שהסכם ביטוח המנהלים נערך בין החוסך לבין חברת הביטוח ואינו מערב אף אחד אחר, בעוד שבקרן פנסיה הכסף שייך לכל העמיתים והכללים נקבעים על ידי תקנון הקרן, כאשר הם יכולים להשתנות.
לכן, כשלעובד יש ביטוח מנהלים, אם הוא מפעיל את הפוליסה בעת מוות או נכות, הכסף מגיע מחברת הביטוח, בעוד שבעת הפעלת קרן הפנסיה, הכסף מגיע מכספי עמיתים אחרים.
להלן 4 עקרונות בסיסיים בביטוח הפנסיוני שעל מנהל משאבי האנוש לוודא שהעובדים מודעים אליהם ומבינים את מהותם:
1 מהם דמי ניהול:
דמי הניהול בביטוח מנהלים מוגבלים על ידי המחוקק. על פי הוראות אגף שוק ההון, דמי הניהול המקסימליים לגבייה בביטוח מנהלים הם עד ארבעה אחוזים מההפקדות ועד 1.05% מהכסף שנצבר. בפועל, חברות הביטוח מציעות דמי ניהול נמוכים משמעותית מהמקסימום המותר.
2 מה כוללים הכיסויים בביטוח מנהלים:
הסכם ביטוח המנהלים מאפשר גמישות רבה יותר בהתאמת הכיסויים הביטוחיים לעומת קרנות הפנסיה.
לכן בביטוח מנהלים אפשר לוותר לגמרי על ביטוח החיים (כלומר ביטוח שאירים), וניתן גם שלא לכלול ביטוח למקרה נכות (אבדן כושר עבודה).
במקרה כזה, פוליסת הביטוח מספקת כיסוי לגבי מצב אחד בלבד: הגעה לגיל פרישה.
3 מסלולי השקעה וסיכון:
בתחום הפנסיה בישראל יש גמישות בנוגע לרמת הסיכון שבה נמצא הכסף שנחסך, בעת שהוא מושקע בשוק ההון.
מסלולי החיסכון מופרדים לפי רמות סיכון, כשכל רמת סיכון מתאימה לחוסכים בקבוצת גיל אחרת.
העמיתים בקרן או המבוטחים בביטוח המנהלים משויכים למסלול לפי גילם.
מניות נחשבות לנייר ערך בסיכון הגבוה יותר, כאשר גם הסיכוי לרווחים בו גדול יותר. בגלל הסיכון, החשיפה למניות אמורה לרדת עם השנים.
הסיבה לכך היא שתשואת המניות עולה על פני תקופות זמן ארוכות, וגם אן בתקופה מסויימת יש נפילות בשוק ההון, לחוסך צעיר נותר מספיק זמן כדי שהירידה תהפוך לעלייה.
לעומת זאת, עובדים מבוגרים שמתקרבים לגיל הפרישה, צריכים לשמור על הכסף שנחסך. אם הם יפרשו בזמן של נפילות בשווקים, בעת שבקרן או בביטוח המנהלים יש הפסדים, הקצבה שלהם תהיה נמוכה יותר.
לכן, עובדים צעירים ישויכו למסלול עד גיל 50, שבו החשיפה למניות היא עד 53%, עובדים מבוגרים יותר ישויכו למסלול לבני 50-60 שהחשיפה למניות בו היא כ-42%, וחוסכים מבוגרים, מגיל 60 ומעלה, משויכים למסלול עם החשיפה הקטנה ביותר למניות של 26% בלבד.
לצד מסלולים אלה קיימים גם מסלולים תואמי אמונה, לרבות הלכה יהודית או חוקי שריעה וגם מסלולים עם חשיפה גבוהה יותר למניות.
4 איך מחשבים את הקצבה העתידית:
קצבת הפנסיה משולמת לעובד שפרש עד יומו האחרון. לקראת הגעתו של העובד לגיל פרישה, עורך גוף הביטוח הפנסיוני חישוב של אורך הזמן שאותו הוא מעריך שבמהלכו תוענק הקצבה לחוסך. כלומר החישוב מבוסס על חישוב תוחלת החיים.
כתוצאה מהחישוב הזה מתקבל נתון שנקרא: מקדם המרה לקצבה.
כדי לקבוע מה יהיה סכום הקצבה החודשית של העוסד לאחר פרישתו, מחלקים את סכום הכסף שנצבר בתוכנית הפנסיה (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) לזכותו של העובד במקדם ההמרה. התוצאה היא סכום הקצבה החודשי.
מקדם ההמרה הוא למעשה מספר החודשים שצופים חברת הביטוח או בית ההשקעות שבמהלכם יצטרכו להעניק למבוטח קצבה, עד סוף חייו.
לכן מי שצבר מיליון שקלים בחיסכון הפנסיוני, ומקדם ההמרה שלו הוא 200, יקבל קצבה חודשית בסכום של 5000 שקלים.
