שיתוף

חוזה העבודה מבטא את כלל ההסכמות וההבנות שבין המעסיק לעובד, ומטרתו העיקרית היא להסדיר את יחסי העבודה בין הצדדים ולהגן עליהם.

מעסיקים אינם מחוייבים על פי חוק לחתום על חוזה עם עובד. עם זאת, קיים חוק הודעה לעובד במסגרתו מחוייב כל מעסיק למסור לכל עובד חדש הודעה על תנאי העסקתו, עד 30 יום לאחר מועד תחילת העבודה של העובד.

את ההודעה נדרש המעסיק למסור לעובד בכתב ועליו לפרט בהודעה את תנאי העסקתו של העובד, לרבות גובה השכר, כל התנאים הסוציאליים, שעות העבודה ועוד.

יש לציין, כי בחוזה ההעסקה של העובד אסור למעסיק להחסיר זכות קגנטית כלשהי שמוקנית לעובד מכוח החוק, אסור לו לבטל כל זכות קוגנטית כזאת, ואסור לו לדרוש מהעובד לנסח סעיף שבו הוא מבקש לוותר על זכות מגן כלשהי.  

אותו דבר אמור לגבי זכויות שמוקנות לעובדים במקום העבודה בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה החלים עליו. במילים אחרות, חוזה עבודה אישי יכול רק להיטיב עם העובד לעומת הזכויות הבסיסיות ולהוסיף זכויות על אלו שהוא זכאי להם על פי החוק וההסכמים הקיבוציים, ולא לגרוע מהן.

אחת הרעות החולות שמתרחשות בלא מעט מקומות עבודה היא הוספת סעיפים לחוזה העבודה שהם לא חוקיים. מדובר במעסיקים שמחתימים את העובדים על חוזה הכולל סעיפים המנוגדים לחוקי מדינת ישראל כמו גם לחוקי העבודה.

בנושא זה חשוב להדגיש, כי גם אם העובד חתם על חוזה שיש בו סעיפים המנוגדים לחוק, סעיפים אלה אינם מחייבים אותו מנקודת ראות החוק.

למשל, אם עובד חתם על חוזה שמצויין בו כי הוא מוותר על שכר המינימום, או על קבלת השכר עד ה-10 בחודש, אותו עובד יוכל לתבוע לאחר מכן את המעסיק, ובית הדין יכיר בזכותו של העובד לקבל את כל הזכויות הקוגנטיות שלו כדין, גם אם חתימתו של אותו עובד מתנוססת על חוזה העבודה שבו רשום כי הוא מוותר על זכויות אלה. יתרה מכך, בית הדין יוכל לפסוק כי על המעסיק לשלם פיצויים לאותו עובד, בשל שלילת זכויותיו.

כאמור, חוזה עבודה יכול רק להוסיף זכויות על הזכויות שיש לעובד על פי החוק, ואינו יכול לבטל אף אחת מזכויות אלה.

סוג נוסף של סעיפים שבית הדין לעבודה לא יכיר בהם, ויאפשר לעובד לתבוע מהמעסיק פיצויים למרות היותם רשומים בחוזה ההעסקה, הוא סעיפים שאוסרים על העובד לפנות אל בית הדין לעבודה בתביעות כנגד המעסיק.

במילים פשוטות, סעיף בחוזה העסקה שקובע כי לעובד אסור לפנות אל בית הדין לעבודה כדי לתבוע את המעסיק על הפרת זכויות – סעיף כזה אינו תקף, שכן פנייה לערכאות משפטיות היא זכות יסוד בסיסית של כל אדם.

זאת ועוד, גם סעיפים בחוזה העסקה שאוסרים על העובד להתאגד באיגוד מקצועי אינם חוקיים ובית הדין אינו מכיר בהם כסעיפים לגיטימיים. הסיבה לכך היא שחוזה העסקה אינו יכול לפגוע בחופש ההתאגדות של העובדים.

כמובן שלא ניתן לכלול במאמר אחד את כל הסייגים הנדרשים מהמעסיק בחוזה עבודה, להעמקה ולמידה נוספת של התחום אתם מוזמנים לקרוא מאמרים נוספים בנושא: חוזה עבודה וחוזה העסקה.

מבצע כנסי 2025

אין תגובות

השאר תגובה