שוב ושוב ניתן לשמוע את הקינות, הקבילות והתלונות על העברת עבודות ותפקידים למדינות בדרום מזרח אסיה ובשווקים מתפתחים אחרים.
בין אם מדובר בעבודות הדורשות משימות פשוטות דוגמת ייצור, ובין אם מדובר בתכנות ותפקידים דומים בתחום ההייטק.
יתרה מכך, חלק לא קטן מהקמפיין של נשיא ארה"ב דונאלד טראפ דיבר על כך שיש להחזיר את העבודות מחו"ל לארה"ב, כדי להחזיר לעובדים האמריקאים את עבודתם.
רובוטים במקום עובדים אנושיים
אלא שגם לאחר החזרת מפעלי הייצור לארה"ב, חזרת העבודות אין משמעה חזרתם של העובדים. יותר ויותר מעסיקים שעוסקים בייצור מעדיפים להשקיע את כספם במיכון ורובוטיקה במקום בגיוס עובדים.
חברת המחקרים האמריקאית McKinsey Global Institute פרסמה לאחרונה סקר ממנו עולה, כי במהלך העשור הקרוב, יעברו כ-30% מהתפקידים וממקומות העבודה אל הרובוטים. בארה"ב המשמעות היא ש-800 מיליון עובדים יאבדו את מקור פרנסתם לטובת הרובוטים.
מחקרים אחרים מצביעים על כך שבמהלך 20 השנים הקרובות יחל תהליך של העברת עבודות ותפקידים לידי רובוטים בשיעור של כמעט 50%. במילים אחרות, כמעט מחצית מהעובדים יאבדו במהלך 20 השנים הקרובות את מקום עבודתם לטובת רובוטים.
אין זה פלא אם כן, שככל שטכנולוגיות של רובוטיקה ובינה מלאכותית (AI) תופסות תאוצה, כך יותר אנשים חוששים שרובוטים יתפסו את מקום עבודתם.
כבר היום ניתן לראות יותר ויותר משימות שמתבצעות על ידי רובוטים. המוכר והבולט מכולם הוא אולי המעבר של ענקית הקמעונאות אמזון שהחלה להשתמש ברובוטים שהחליפו חלק מהעובדים במערך ההפצה שלה.
קופאים בסופרמרקטים מוחלפים יותר ויותר על ידי מכונות תשלום בשימוש עצמי, כספומטים החליפו כבר בשנות ה-80 את חלק מהקופאים בבנקים וכיום הרובוטיקה עולה מדרגה כאשר יותר ויותר פעולות ניתנות לביצוע באמצעות אפליקציות ואתרי האינטרנט של הבנקים.
אלא שארגונים שיחששו מהאוטומציה ולא יצטיידו ביכולות של רובוטיקה ובינה מלאכותית, עלולים למצוא עצמם משתרכים מאחורי שאר השוק במקום להתייצב בחזית החדשנות.
ולמרות כל זאת, רוב המשקים בעולם המערבי נמצאים במצב של קרוב מאוד לתעסוקה מלאה והארגונים נאבקים על כל עובד בפרט המיומנים שבהם.
פתרון הפרדוקס הזה טמון בלמידה והגברת מיומנויות. רובוטים, לפחות בעשורים הקרובים, לא יוכלו לבצע משימות שדורשות מיומנות גבוהה, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה בפתרון בעיות, וכד'.
ההנחה הרווחת היא, שעם התקדמות הטכנולוגיה יווצרו תפקידים חדשים לבני אדם. תפקידים אותם הרובוטים לא יוכלו למלא. עד אז, צפויה לשוק העבודה מעין תקופת מעבר, במהלכה עובדים רבים יאבדו את מקומות עבודתם לטובת הרובוטים.
לימוד והכשרה: מיומנויות חדשות
המשך העסקתם של עובדים אלה בשוק העבודה יהיה תלוי במידה רבה ביכולתם של רבים מהעובדים ללמוד מיומנויות חדשות, ולהתמחות בתפקידים שאינם דורשים מיומנויות טכניות פשוטות אלא מיומנויות גבוהות.
אין ספק שעובדים בגילאי 40 פלוס, ועל אחת כמה וכמה עובדים בגילאי החמישים והשישים פלוס, לא יוכלו בשלב זה של חייהם להפוך למהנדסי חומרה או תוכנה.
ועם זאת, מהנדסי תוכנה וחומרה הם לא המקצועות הנדרשים היחידים. יש מגוון רחב מאוד של תפקידים שדורשים התמחות, מיומנות, יצירתיות ולמידה.
מנהלי ההדרכה והלמידה גונבים את ההצגה
וכאן נכנסים לתמונה מנהלי ההדרכה והלמידה בארגונים. למעשה, השנים הקרובות יהיו שעתם הגדולה של מנהלי הלמידה וההדרכה בארגונים וגם מחוצה להם.
הם אלה שיצטרכו לאתר את מקצועות העתיד הקרוב, להבין לאילו סוגי התמחויות יזדקק הארגון בשנים הקרובות, וללמוד איך להכשיר אליהם את העובדים החדשים כמו גם הוותיקים, שהמשימות שהם עושים כרגע עומדות לעבור לידי הרובוטים.
כך או כך, ככל שהביקוש לכישרונות ובעלי מיומנויות עולה, כך גובר גם הצורך ברובוטיקה שתעמוד לרשות משאבי האנוש. בד בבד גובר גם הצורך במערכי למידה שידעו להכשיר את העובדים לקראת עתיד טוב יותר.
החוקרים של מקינזי, אלה שצופים שכ-30 אחוזים ממקומות העבודה יעברו בעשור הקרוב לידי הרובוטים, לא מאמינים שהשתלטות הרובוטים על עבודות פשוטות תתבטא באובדן טוטלי של מקומות עבודה לבני אדם, תוך הגברת האבטלה.
הם משוכנעים שבמשימות המוטלות על בני אדם תחול תפנית, שתגרום ליותר ויותר עובדים להכשיר עצמם, או לעבור הכשרות מטעם הארגונים, באופן שיאפשר לעובדים האנושיים לעסוק בעבודות יצירתיות יותר, שדורשות פחות כוח פיזי ושהסיכונים הכרוכים בהן (כמו למשל עובדי בניין) יקטנו במידה משמעותית ואף ייעלמו בהדרגה.
