אחת הסוגיות שטורדת מנהלי משאבי אנוש בחברות שמעסיקות עובדים שנמצאים לקראת גיל פרישת חובה, ולא פחות מכך גם את העובדים עצמם היא, מהן חובות המעסיק לגבי הפקדות לקרן הפנסיה של עובדים שעברו את גיל פרישת החובה.
כדי לענות על שאלות שמתעוררות אצל מנהלי משאבי האנוש בנוגע לסוגיות הקשורות להפקדות לפנסיה שוחחנו עם ששון מנה, בעלים ומנכ"ל משגב סוכנות לביטוח.
אם כן, האם מעסיק נדרש להמשיך להפקיד לקרן הפנסיה של עובדים שעברו את גיל 67 (גיל פרישת חובה)?
"אם עובד הגיע לגיל פרישת חובה (גיל 67 לגבר ואישה), והוא ממשיך לעבוד כרגיל", אומר מנה, "על המעסיק להמשיך ולהפקיד עבורו את ההפקדות הפנסיוניות לקופות שהיו קיימות לו, טרם הגיעו לגיל פרישת חובה".
מהם היתרונות בהפקדות לעובדים שעברו את גיל הפרישה?
"היתרון המרכזי בהמשך הפקדות פנסיוניות לעובדים שעברו את גיל הפרישה הוא יתרון כספי בעיקר וניתן לבחון אותו בשני היבטים:
"ראשית, ההפקדות הנוספות שיפקידו המעסיק והעובד החל מגיל הפרישה ואילך, יגדילו את החיסכון הפנסיוני שיצבור העובד עד לגיל הפרישה, וכפועל יוצא מכך תגדל גם הקצבה החודשית לה יהיה זכאי העובד לכשיפרוש.
"שנית, החיסכון שנצבר לעובד עד לגיל הפרישה ימשיך לצבור תשואות ורווחים, בהתאם לביצועי הקופה, ובכך יכול החיסכון לגדול משמעותית, שכן בשלב זה מדובר, ברוב המקרים, בגובה חיסכון לא מבוטל.
תוכל בבקשה לתת דוגמה להמחשה?
"ניקח לדוגמה עובד שהגיע לגיל 67, וממשיך לעבוד. בקופת הפנסיה שלו נצבר נכון לגיל 67 סכום של 900 אלף שקלים, והעובד ממשיך לעבוד ופורש לגמלאות בגיל 70.
"עובד זה יהנה מהיתרונות הבאים:
"1 תשואה שנתית על צבירה של 900 אלף שקלים: נניח שהקופה תשיג תשואה של ארבעה אחוזים בשנה, סכום זה יהפוך בגיל 70 לסכום של: 1,007,902 שקלים!
"2 הפקדות נוספות מגיל 67 ועד גיל 70: נניח ששכרו של העובד הוא בסכום של 10 אלפים שקלים.
"הפקדות מינימליות על פי חוק פנסיית חובה על סכום זה הן 1,850 שקלים בחודש. הדבר מוסיף לסכום הצבירה של סעיף 1 עוד סכום נוסף של כ-69,317 שקלים.
"בשורה התחתונה, במקום שהעובד יצא לפנסיה בגיל 67 עם צבירה של 900 אלף שקלים, מהם יקבל קצבה חודשית בגובה של 4,543 שקלים, הוא יצא לפנסיה בגיל 70 עם צבירה בגובה של 1,077,219 שקלים ופנסיה חודשית בסכום של 5,653 שקלים.
"מאוד חשוב להדגיש, כי שלוש שנות ההפקדה הנוספות הגדילו לעובד זה את הקצבה בכ-1,200 שקלים נוספים בחודש לכל ימי חייו. למעשה, הקצבה גדלה בכמעט 30% בתוך שלוש שנים בלבד. מדובר בסכום משמעותי ביותר".
מה לגבי הפסדים שעלולים להתרחש במהלך שלוש השנים הללו?
"כמובן שתמיד צריך לקחת בחשבון שייתכנו גם הפסדים בשלוש השנים הללו. הפסדים אלה עלולים לייצר מצב בו סכום החיסכון יקטן ובהתאם לכך גם הקצבה החודשית".
האם יש מצבים בהם מעסיק חייב להפקיד לקרן פנסיה של עובד שמקבל קצבת פנסיה וממשיך לעבוד, או שפרש ולאחר זמן מסוים חזר לעבוד? (הכוונה היא לעובד שמקבל קצבת פנסיה שהיא בנוסף לביטוח זקנה מביטוח לאומי).
"על פי צו הרחבה לפנסיית חובה", אומר מנה, "המעסיק אינו חייב לבצע הפקדות לפנסיה עבור עובדים חדשים שפוטרו או סיימו לעבוד עבור מעסיק קודם והם בגיל פרישת חובה ואילך (מגיל 67 ואילך לגבר ואישה).
"כמו כן, המעסיק אינו חייב לבצע הפקדות לפנסיה עבור עובדים שמקבלים קצבת פנסיה חודשית. יצוין, כי קצבאות שמשולמות לעובדים אלו מהמוסד לביטוח לאומי אינן נלקחות בחשבון כקצבה חודשית.
"לדוגמא: מעסיק גייס עובד חדש בן 68 שמקבל קצבה חודשית בסכום של 4,000 שקלים, מקרן פנסיה, שאליה הפקידו מעסיקים קודמים. על פי חוק פנסיית חובה, המעסיק הנוכחי (שגייס את העובד) אינו מחויב לבצע עבור עובד זה הפקדות פנסיוניות".
לכתבה הראשונה בסדרה: מקבלים פנסיה וממשיכים להפקיד: ההפקדות החדשות מתחילות צבירה חדשה
