לאט לאט, מאחורי הקלעים של ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, הולכות טכנולוגית המציאות הווירטואלית וטכנולוגית המציאות הרבודה ותופסות את מקומן בשורה הראשונה של עולם הלמידה בארגונים. חשיבותה של הלמידה החווייתית זכתה להכרה רחבת היקף במגוון גדול ורב של מקצועות. ההבדל המהותי ביניהן נעוץ בכך שהמציאות הווירטואלית יוצרת סימולציה של העולם האמיתי, בעוד שהמציאות הרבודה מוסיפה שכבות לתצוגה שהמשתמש רואה סביבו.
יעילות מוכחת בלמידה
המציאות הווירטואלית כבר הוכחה כיעילה בלמידה בתחומי החילוץ, הבריאות והאנרגיה. לפני יותר משש שנים החלו חברות הנפט הבינלאומיות, לדוגמה, להשתמש במציאות וירטואלית בהכשרת עובדים על אסדות נפט. אם לפני כן הם השתמשו במצגות פאואר-פוינט כדי ללמד את העובדים על חשיבותם של אמצעי הבטיחות, הרי שכעת ניתן היה להציב את העובדים בתוך התהליך עצמו ולתת להם לחוות אותו לא סיכון.
גם תחום הבריאות מצטרף למהפיכת הלמידה באמצעות חווית המציאות הווירטואלית, הודות לאפשרות להכשיר את עובדי בתי החולים באמצעות מציאות מדומה. מדובר בלימוד של פעולות מסכנות חיים כמו החייאה ופעולות אחרות שיש קושי וסיכון בהכשרת מתלמדים על מטופלים חיים. בשלושה ענפים אלה (חילוץ, בריאות ואנרגיה), מאפשרת המציאות הווירטואלית להכשיר מתלמדים ולתרגל מיומנויות חיוניות בלי לסכן חיים.
אפשרות לחזרה לאחור ושיפור
פרט להתנסות החוויתית בחומר הלימודים, מאפשרת המציאות הווירטואלית גם לחזור לשלבים קודמים כדי לשפר ולמעשה להתקדם בקצב של המתלמד.
ד"ר אורלי פורמן, מאוניברסיטת תל אביב והמרכז לטכנולוגיה חינוכית, שהרצתה בכנס הלמידה הדיגיטלית של HRus שנערך בנובמבר 2017 אמרה בראיון ל-HRus, כי "כשאנחנו שומעים הסבר על מערכת טכנולוגית חדשה למשל, המוח שלנו מנסה לתרגם את הסיפור לסימולציה עשירה ככל האפשר: איך המערכת הזו נראית, מה עלי לעשות כשאכנס אליה, איך היא תשרת אותי וכד'. כמובן שאם ההדרכה מערבת סימולציה ממשית, בכאן ועכשיו, היא תהיה יעילה יותר. הגוף כולו ישתתף בחווית הלמידה, ולמוח ישאר פחות 'להשלים': הוא ידע איך המערכת נראית, מה המשובים שהיא נותנת, ואילו פעולות יש לבצע תוך כדי השימוש".
לדבריה של ד"ר פורמן, [הודות ללמידה בעזרת כלים של מציאות וירטואלית] "כשהלומד פוגש את המערכת במציאות הוא כבר יודע איך לתפעל אותה ולא צריך ׳לתרגם׳ את התיאוריה למעשה". ד"ר פורמן הוסיפה, כי "גם המחקר מצביע על יתרונות בולטים ללמידה רב-חושית ופעילה, גם ברמת המוטיבציה שהיא מגייסת מצד התלמידים וגם מבחינת יעילות התהליך".
למרבה הצער, על אף כל היתרונות, התופעה עדין אינה נפוצה בכל הארגונים, בעיקר בגלל העלויות הגבוהות של המכשירים. מחירו של מכשיר מציאות וירטואלית לדוגמה, יכול לנוע בין אלפים רבים של שקלים ועד ליותר מ-10 אלפים שקל ליחידה.
כניסת שחקנים חדשים
עם זאת, עלויות אלה צפויות לרדת עם כניסתם של יותר ויותר שחקנים לשוק הספקים. בשנים האחרונות משתפות פייסבוק וסמסונג פעולה בתחום של כלים למציאות הווירטואלית, ומיקרוסופט וגוגל נכנסו (כל אחת בנפרד) לפני יותר משנתיים לתחום המציאות הרבודה.
החברה האוסטרלית AGL אנרגיה החלה כבר לפני כשלוש שנים להשתמש במציאות וירטואלית בתחום הלמידה בארגון, כמו גם בתחום פיתוח משרדים ושיעורי בטיחות באתר. החברה הגרמנית דויטשה באן משתמשת במציאות וירטואלית בתחום גיוס העובדים על ידי כך שהיא מאפשרת למועמדים לחוות את העבודה בחברה לפני שהם מתחילים לעבוד בה. מצב זה מספק לה יתרון בשוק העבודה.
