ארגון שמפטר עובד ללא שימוע או שעורך לו שימוע שלא על פי כלל כללי ופרטי בפסיקה, עלול למצוא עצמו מול בית הדין ולשלם פיצויים בסכומים שיכולים להגיע לאלפי ואף עשרות אלפי שקלים.
עובד בחברת הייטק גדולה פוטר לאחר יותר מ-20 שנות עבודה בחברה ולא בוצע לו שימוע לפני הפיטורים. תחילה פסק בית הדין האיזורי לעבודה כי על החברה לשלם לו פיצוי בסכום של 7,000 שקלים.
בערעור הגדיל בית הדין הארצי לעבודה את סכום הפיצוי ל-25 אלף שקלים – כסכום משכורת אחת של העובד. יודגש כי הפיצוי נקבע למרות שהיה ברור כי השימוע לא היה מונע את הפיטורים.
במקרה אחר נדרש מעסיק לשלם לעובדת שפוטרה, פיצוי בסכום של 17 אלף שקל משום שנערך לה שימוע שלא כדין.
בית הדין חייב את המעסיק לשלם את הפיצוי למרות שהגיע למסקנה כי העובדת פוטרה מסיבות ענייניות ולא בגלל אפליה, ולמרות שמנהליה אף העירו לה על תפקודה לפני שיחת הפיטורים.
במקרה זה נערכה למעשה שיחת שימוע אבל בית הדין קבע כי שיחת השימוע היתה שיחת סרק, שלא נועדה לתת לעובדת במה לשטוח את טיעוניה, אלא רק כדי לידע אותה על סיום יחסי העובד מעסיק.
אבל מה קורה כאשר העובד מוזמן לשימוע ולא מתייצב אליו ומה המשמעות של אי התייצבות לשימוע. כאשר מנהל מזמין עובד לשימוע לפני פיטורים, הוא למעשה נותן לו בכך הודעה מוקדמת על כך שהוא מעוניין לפטר אותו.
פרט לך, השימוע נועד לאפשר לעובד להשמיע את הצד שלו ולנסות לשכנע את המנהל להעניק לו הזדמנות נוספת.
ברגע שהעובד לא מתייצב לשימוע הוא למעשה מוותר על האפשרות שלו להציג את עמדתו. מצב זה הינו אפשרי ואף קורה, אבל הוא לא מעיד על הסכמתו של העובד לפיטורים, ואינו הופך את הפיטורים להתפטרות.
מתי אי התייצבות הופכת לבעיה עבור המעסיק: בעקרון, לעובד יש זכות לא להתיצב לשימוע. ועם זאת, העובד עלול להפוך השימוע לכלי כדי לגרור את החברה להארכת עבודתו בה, על ידי כך שהוא דוחה שוב ושוב את מועד השימוע, או יוצר שיבוש אחר בהליך השימוע.
במקרים מסויימים יוכל הארגון לטעון שהעובד נהג בחוסר תום לב, אבל מסתבר שזה לא כל כך פשוט.
לדוגמה, העובד יכול לטעון שהוא חולה ולקבל דמי מחלה. יש עובדים שלקחו מעט מאוד ימי מחלה או שלא לקחו כלל, והצטברו להם הרבה ימי מחלה, אותם הם יכולים לפדות לפני שהם עוזבים את החברה.
בסיכומו של דבר, הימנעות מהתייצבותו של העובד לשימוע אינה מנוגדת לחוק. ועם זאת, אם העובד ינסה לדחות שוב ושוב את מועד השימוע במטרה לנצל זאת להארכת מספר ימי עבודתו בארגון (ועל ידי כך לקבל עוד שכר ותנאים סוציאליים במהלך תקופת ההמתנה לשימוע), הוא יגלה שמהלך זה עלול לפגוע בו ולהיות מנוגד לאינטרסים שלו. ובנוסף, כאמור, להוביל להליכים חמורים יותר כנגדו.
