איך מתמודדים עם עובד אבל?

 איך מתמודדים עם עובד בתקופת אבל על בן משפחה, בן זוג או חבר קרוב שהלך לעולמו? מצורף מדריך ה'עשה ואל תעשה' לטיפול בעובדים בתקופת אבל.

1. יצירת נוהל "עובד בחופשת אבל" ולהפיץ אותו בקרב העובדים כך שניתן יהיה לטפל בקרים מסוג זה בצורה אחידה ומקצועית. לידיעתכם, במקרה של קרבה ראשונה (בן / בת זוג, הורים, ילדים ואחים) החל מיולי 2000 חלה חובה על המעסיק לשלם לעובד עבור 7 ימי עבודה קלנדרים עבור תקופת האבל ובתנאי שהעובד עבד בחברה למעלה משלושה חודשים.
2. שחררו את העובד או המנהל כמה שיותר מהר מרגע שנודע לכם על האירוע, אל תנסו 'להרוויח' כמה שעות או חצי יום עבודה… מרגע שהעובד מקבל את הבשורה המרה הוא כבר לא כשיר לעבוד לא מבחינה מנטלית ולעתים גם לא פיזית.
3. בעת היעדרות לחופשת אבל יש להימנע מליצור קשר עם העובד, בנושאי עבודה, פרט למקרי חירום בלבד (רק במקרה של שאלה או בירור מקצועי). אל תסתמכו על כך שניתן שניתן יהיה להשיגו טלפונית או במייל כדי לברר נושאים ולשתף אותו במהלך השבוע.
4. אל תשתפו את שאר עובדי החברה ללא הסכמתו של העובד. יש נטייה להפיץ מודעות על גבי לוחות מודעות, להעביר הודעות במייל או באופן ורבלי וזה עלול לפגוע בעובד (לגרום לו להרגיש שחודרים לו לפרטיות). שמרו את המידע בפורום המצומצם ביותר עד כמה שניתן.
5. עם חזרתו לעבודה, יש להתייחס אל העובד כתמול שלשום. יש נטייה לנהוג בעובד שחזר מחופשת אבל ב'כפפות של משי' אולם זו לא הגישה הנכונה. עם חזרתו לעבודה יש לחזור לשגרה הן לטובת הארגון והן לטובת העובד. הוא צריך לחזור לחיי השגרה והוא לא יוכל לעשות זאת אם יתייחסו אליו בסלחנות ובנימוס יתר.
6. אם אתם כמנהלי משאבי אנוש מבחינים שהעובד מתקשה לחזור לשגרה, מתקשה להתמודד עם האבל (לא מצליח להתרכז בעבודה או לחילופין שוקע בעבודה בצורה כפייתית, אם נראה מרוחק ופגוע) או אם אתם שומעים מהמנהל האישי על דפוסי התנהגות חריגים, מומלץ לזמן אותו לשיחה ולבדוק האם יש צורך בהפנייתו לסיוע נפשי.

מעבר לחוק היבש, יש מקום לשיקול דעתו של מנהל מקצועי ובעיקר של מנהלי משאבי אנוש בכל הקשור להתמודדות העובד בתקופת האבל. לדוגמא, במקרה של אישה שבעלה לשעבר ואב ילדיה נפטר, אמנם היא לא הייתה זכאית, על פי החוק היבש, לשבעת ימי האבל אולם בחברה הבינו את המצב הרגיש ואישרו לה 7 ימי חופש. היו מקרים בהם עובדים קיבלו את שבעת ימי האבל גם במקרים של מוות בקרב קרובי משפחה רחוקים וחברים. כאמור, נדרשת רגישות יתרה לטיפול בנושא.