שיתוף

"בשנים האחרונות הולך עולם הטכנולוגיה ומקבל תאוצה ועוצמה, בעולם בכלל וביישומים צבאיים בפרט. יחד עם התעצמות הטכנולוגיה הולך וגובר האתגר הכרוך בשימור (בצבא) של אנשי טכנולוגיה, בהם תוכניתנים מהנדסי תוכנה ושאר מקצועות המחשוב", דברים אלה אומרת אל"מ אירית מרום, ראש מחלקת משאבי אנוש באגף התקשוב היוצאת, בשיחה עם HRus, לקראת הרצאתה בכנס HR-Expo שיערך על ידי HRus ב-8 בפברואר בגני התערוכה בתל אביב.

"מאז ומתמיד היה שימור כישרונות אחד הדברים היותר חשובים בצה"ל", היא מדגישה. "אלא שבשנים האחרונות הולך האתגר הזה ומתעצם, נוכח קצב השינויים המהיר של הטכנולוגיות, שאנחנו עדים לו בשנים האחרונות; כאשר מנגד, הסביבה האזרחית-עסקית-טכנולוגית מציבה בפני אנשי הצבא אתגרים מקצועיים ופיתויים חומריים כאחד".

כיצד, אם כן, מתמודד צה"ל מול הפיתויים הללו, בכל הקשור לשימור כישרונות?

"חשוב לציין, כי צה"ל לא יכול ולא צריך להתחרות עם המשכורות בשוק האזרחי. האנשים שנשארים איתנו הם כאלה שאנחנו רוצים לשמר אותם ושחשוב לנו לשמר אותם, משום שהתמריצים שהם רואים לנגד עיניהם הם הרבה מעבר לתמריצים חומריים או אפילו לאתגרים שמציעות להם חברות אזרחיות.

"נקודה נוספת שחשוב לציין בעניין זה היא, כי פירמידת הפיתוח שפותחה בשנים האחרונות בצה"ל מבוססת על יחס מיון שמאפשר לנו להשאיר רק את הטובים ביותר. יתרה מכך, ככל שעולים בסולם הדרגות, הצורך שלנו להשאיר אנשים במערכת הולך ופוחת, משום שמספר התפקידים שביכולתנו להציע הולך ויורד ככל שעולים בסולם הדרגות.

"במילים אחרות, בתפקידי הקצונה הזוטרים, בעיקר בתפקידי סג"מ וסגן, אנחנו זקוקים לקבוצה גדולה מאוד של אנשי פיתוח במערכים הטכנולוגים, אבל ככל שעולים בבכירות התפקידים והדרגות, למשל לתפקידי רס"ן, אל"מ וכו, מן הסתם, הצורך שלנו במספר האנשים הולך ופוחת. לכן מראש, יש לנו אפשרות לבחור את הטובים ביותר מבין הקצינים ומבין העתודאים שמסיימים את הפרק באוניברסיטה. ואת אלה אנחנו מקדמים לדרגות הבכירות".

דווקא לאנשים הטובים ביותר מחכות בשוק האזרחי הצעות העבודה המפתות ביותר. כיצד למרות זאת אתם מצליחים לשמר אותם בצבא?

"בסופו של יום, מה שמניע את האנשים שבוחרים להישאר איתנו הוא האתגר שבעיסוק בהגנה על המדינה. לכולם ברור שאנחנו חיים בעידן של לחימה מבוססת רשת, שתוצאותיה תלויות בצבא טכנולוגי מוביל. כדי שזה יעבוד, והצבא אכן יהיה מוביל מבחינה טכנולוגית, יש צורך במצטיינים מבחינה מקצועית, שיש להם מוטיבציה גבוהה בנושא ההגנה על המדינה; ושידעו להמציא, לפתח, לשדרג ולקדם את הטכנולוגיה הצבאית לטובת הצרכים המבצעיים של צה"ל.

"למעשה, אימצנו גישה פרואקטיבית, במסגרתה הארגון רואה בשימור העובדים חלק מרכזי וחשוב ומשקיע בכך חשיבה, תשומת לב ומשאבים רבים, במטרה לבנות ולבסס את הקשר העמוק בין המשרת לבין צה"ל. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שמדובר בתהליך שמחייב חשיבה חדשנית ושונה.

"בהרצאה בכנס HR-Expo אפרט את כל אבני היסוד שבונות את בסיס התפיסה הזאת, ואף נערוך ניסוי מעניין להמחשתה של התפיסה. בעקרון, נדבר על שלוש אבני יסוד: השייכות למטרה שמגשימה תכלית רחבה וגדולה יותר מהעצמי הפרטי; אוטונומיה, ורכישת מומחיות שלא ניתנת לרכישה במקומות אחרים. בשורה התחתונה, האנשים הטובים נשארים איתנו משום שזה מאפשר להם להתייצב בחזית ההגנה על המדינה מנקודת ראות טכנולוגית מבצעית".

איך אתם בוחרים את החיילים שמתקבלים להכשרות הטכנולוגיות?

"בחלק מהמקרים המיון מתחיל למעשה עוד בתיכון. אנחנו מקיימים שיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך, הן בתוכניות ייחודיות לילדים בכיתות ט' עד י"ב, והן בתוכניות ייחודיות, שאנחנו כאגף המחשוב, מבצעים בשיתוף עם בתי ספר, תוך דגש על עידוד בנות ללכת ללמוד במגמות ריאליות.

"לאחר מכן אנחנו מנתחים את הנוער שמתגייס אלינו: בוחנים לעומק את המאפיינים של דור ה-Y ודור המילניום (דור ה-Z). בהרצאה בכנס ארחיב על כך ואציע פרספקטיבה אחרת לבחינת הדור הזה. כמו כן, בהרצאה בכנס נשחט פרות קדושות וננפץ מיתוסים לגבי האופן בו אנחנו, במערך המחשוב של צה"ל, מאתרים וממיינים את אנשי המחשוב המתאימים ביותר.

"לאחר שניתחנו את היתרונות של דור המילניום, התאמנו את ההכשרה למסקנות הניתוח. כמו כן פיתחנו כלים ומבחנים כדי לאתר, למיין ולהכשיר את האנשים המתאימים והיצירתיים ביותר".

ההכשרה הטכנולוגית של צה"ל היא בעלת שם עולמי. איך בונים להדרכות ולהכשרות מוניטין מסוג זה?

"ראשית, מעצם העובדה שהצבא יצר מסלול שמכשיר את האנשים הטובים ביותר, ברגע שהם יוצאים לאזרחות הם מהווים עדות בפועל לטיב ההכשרות, ובכך נושאים איתם את המוניטין לכל מקום אליו הם מגיעים. במילים אחרות, אותם מצטיינים שאיתרנו בעת המיון, והכשרנו לצרכים שעונים על הגנת המדינה, ושעומדים, במהלך עבודתם השוטפת בצבא, בסטנדרטים מאוד גבוהים, יוצאים לאזרחות ומשתלבים בחברות ההייטק.

"כך שצה"ל הוא למעשה חלק בלתי נפרד מהאקו-סיסטם של ה-Start-Up-Nation. יש כאן מוניטין שמבוססים על הוכחה בשטח. התוצאות של האנשים בשטח, מעידות על ההכשרה אותה קיבלו בצבא.

"שנית, אגף התקשוב, ובפרט המערכים הטכנולוגים שבו, מיתג עצמו במהלך השנים כמקום שירות אטרקטיבי. צה"ל משקיע תשומות ומאמצים רבים באיתור ומיון האנשים. התאמנו את עצמנו למאפיינים של הדורות הרלוונטים שמתגייסים לצבא. אנחנו לא מתפשרים ובוחרים רק את האיכותיים והמתאימים ביותר; ומשקיעים רבות בדור העתיד של אלו שמכשירים אותם. גם המפקדים בהכשרות נבחרים בקפידה רבה ורק המתאימים ביותר נבחרים לתפקיד".

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה