ברוב הארגונים כבר יש רשימות ארוכות של סדרי עדיפויות בעקבות משבר הקורונה. אלו הן רשימות חשובות אבל יתכן שלפעמים הן יותר מדי ארוכות.
הבעיה היא שעומס של עדיפויות לביצוע משימות עלול להגביר משמעותית את עומס העבודה של העובדים ובסופו של דבר להגביר את שחיקתם.
זאת, בעיקר על רקע העובדה שארגונים רבים כבר מתמודדים עם בעיות שחיקה בקרב העובדים. לכן, הנהלות של חברות צריכות לא לשאול מה הארגון שלהם יכול לעשות, אלא מה עליו לעשות בפועל.
ממחקרים שבוצעו בארה"ב עולה, כי הצעד הראשון והחיוני ביותר כדי להתמודד עם בעיית השחיקה הוא להבטיח שמטרות הארגון מעוררות השראה ושהן משדרות אמינות.
מנהלי משאבי האנוש צריכים לבדוק האם העובדים של הארגון מבינים בדיוק את מי הארגון שלהם משרת, מדוע המשימות שארגון שלהם נדרש לבצע הן חשובות ומהו תפקידם הייחודי בבידול הארגון ויצירת הערך שלו.
ברגע שמטרות הארגון ברורות, מעוררות השראה ומשדרות אמינות, ניתן לקבוע אילו יעדים הם החיוניים ביותר ולהיות מסוגלים לבצע את העבודה לפי סדרי עדיפות נכונים. כל זאת, במקום לגרום לעומס של משימות בעלות ערך נמוך שרק מגבירות את השחיקה.
בנוסף, יש לאפשר לעובדים בעלי תחושת מטרה ברורה, לקבל החלטות מונחות משימה ולהיות מסוגלים לסרב למשימות שנמצאות נמוך בסולם העדיפויות, ובה בעת לקבל על עצמם משימות שנמצאות בעדיפות גבוהה.
מסקר של חברת המחקרים האמריקאית גאלופ עולה, כי כ-41% בלבד מהעובדים בארה"ב השיבו כי הם 'מסכימים מאוד' לגבי השאלה האם הם יודעים מה החברה שלהם מייצגת. עוד עולה מהסקר, כי כ-22 אחוזים בלבד השיבו כי הם 'מסכימים מאוד' עם הקביעה כי למנהלים הבכירים בחברה יש כיוון ברור שאליו הארגון צריך לשאוף.
הנהלות בכירות של ארגונים חייבות להתערב במהירות על מנת להבטיח שיש תעדוף יעיל ליעדים העסקיים של 2021.
לדוגמה, כדאי לבצע סקר בקרב העובדים והמנהלים שבודק מה לדעתם של העובדים הן מטרות החברה הנמצאות בעדיפות עליונה.
אם רוב מוחלט של העובדים משיבים כי המטרה היא להרוויח כסף וליצור ערך לבעלי המניות, הרי שזו אינה מטרה שנמצאת בעדיפות גבוהה שכן היא לא מאפשרת הגדרת יעדים.
כאשר רוב העובדים מאמינים שזוהי מטרת הארגון העליונה, הדבר עלול לגרום לכך שבארגון יפעלו מאות יוזמות שונות. אחרי הכול, הארגון יכול להרוויח כסף בהרבה מאוד דרכים שונות. והדבר עלול להביא למצב של שחיקה והתשת העובדים.
כאשר המטרה מוגדרת בהגדרה רחבה מדי, ואינה מכוונת לצורך ספציפי משותף, זה יגרום לכך שהעובדים ידלגו מרעיון לרעיון ויעבוד על מגוון של רעיונות טובים. התוצאה תהיה יתרונות שלו מומשו וכוח עבודה שחוק.