"למה אנשים מסויימים מתקדמים ומשיגים את המטרות שהם שמו לעצמם, בעוד שאחרים לא מצליחים בכך. איך קורה, שאנשים בעלי פוטנציאל רב ויכולות גבוהות אצלכם בארגון לא מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם ולא מגיעים להישגים, ולעומת זאת, אנשים בעלי יכולות בינוניות למדי, כן מתקדמים, מתפתחים ומגיעים רחוק. או במילים אחרות: מהם המפתחות להצלחה – גם ברמה האישית וגם ברמה הארגונית", דברים אלה אומר ד"ר עוז גוטרמן, ד"ר לפסיכולוגיה, בשיחה עם HRus לקראת הרצאתו בכנס משאבי האנוש השנתי, שיעסוק השנה בנושא "מנהיגות, מחוברות ומה שביניהן". הכנס, בעריכת HRus, יתקיים ב-26.6.17 בכפר המכביה.
"השאלה היא למה זה קורה. מהן ההתנהגויות והמיומנויות שיוצרות את הפער המאוד משמעותי הזה בין הפוטנציאל לבין מימושו", אומר ד"ר גוטרמן, "מה אנחנו יכולים ללמוד מאותם ארגונים ואנשים שכן מצליחים באופן עקבי להגשים את השאיפות שלהם". הרצאתו בכנס משאבי אנוש מתמקדת בתשובות המפתיעות לשאלות אלו.
ד"ר גוטרמן הוא מרצה לתארים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן וראש מסלול משאבי אנוש באקדמית גליל מערבי. בנוסף, ד"ר עוז גוטרמן הוא בעלים שותף בקבוצת "לדעת", שהינה אחת החברות הגדולות בארץ להדרכה וייעוץ ארגוני. ב-15 השנים האחרונות מוביל ד"ר גוטרמן תוכניות של מצויינות ארגונית בארגונים הגדולים בארץ. במקביל, הוא פרסם מספר ספרים, בהם שני רבי המכר: "יש גבול – שמונה המפתחות להצבת גבולות לילדים" (שנמצא ברשימת רבי המכר מזה חמש שנים ברציפות), ו"כייף בבית – פסיכולוגיה חיובית בהורות".
מימוש ואי מימוש הפוטנציאל
"חידת המימוש, או אי המימוש, של הפוטנציאל והיכולות, היא סוגייה קריטית עבור מנהלי משאבי אנוש, מנהלי חברות, הורים וכל מי שעוסק בלהניע אנשים לפעולה", אומר ד"ר גוטרמן. "בהרצאה בכנס אפרט את התשובות החדשות והעדכניות ביותר שמביא לנו המחקר באופן מאוד מעשי, כולל דוגמאות קונקרטיות מהשטח.
"הסוגייה הזאת היא קריטית משום שהיא מהווה את מוקד הבעיה בהשגת יעדים. כמנהל משאבי אנוש – איך אני מייצר לכל עובד תנאים מיטביים להצלחה וצמיחה בארגון. יש לכך חשיבות רבה, שכן ההצלחה של הארגון כולו תלויה בהצלחתו האישית של כל עובד. כשאנחנו קולטים עובד חדש, או מקדמים עובד למשרה ניהולית, איך נכון לנו לתמוך בו, כדי שכבר מחר בבוקר הוא ישפר את הישגיו. בדיוק באותה מידה ואולי אף יותר מכך, הורים חייבים לדעת מה יאפשר לילד שלהם לממש מטרות ולצמוח בצורה הטובה ביותר".
באיזו מידה קשה לזהות את מקור הבעיה?
"אחד הדברים המדהימים הוא, שאנשים לא יודעים לשים את האצבע על הבעיה הספציפית ולמצוא לה פתרון ישים. נהוג להפריח לאוויר הרבה מאוד מושגים כלליים כמו: 'חשוב שתהיה אינטליגנציה רגשית', 'חשוב שתהיה מודעות', 'לחזק את הביטחון העצמי שלו', וכו'. אבל אלו הם מושגים כלליים ולא כלים התנהגותיים שניתן לפתח וליישם בפועל, מעכשיו לעכשיו.
"לדוגמה, מדברים המון על יצירת קשרים חברתיים. אבל המונח: 'יצירת קשרים חברתיים' הוא מושג כללי. הוא לא אומר לנו מה לעשות בשטח כדי להתקדם. כשאנחנו מובילים אנשים וארגונים אנחנו רוצים לרדת לרמה הקונקרטית ולנתח אילו התנהגויות ואילו היבטים ספציפיים הם הרלוונטיים ביותר להתקדמות לעבר מימוש המטרות".
מי קובע את המטרות?
"לכל אדם וארגון יש אתגרים ומטרות שהם מציבים לעצמם. כיום, לאחר עשרות שנות מחקר וניסיון רב שנצבר בתחום זה, ניתן להגדיר מטרות בצורה ממוקדת. יתרה מכך, ניתן כיום להגדיר מדדים ייחודיים שמנבאים טוב יותר מאיי-קיו, מי יהיה איפה, בעוד עשר שנים, ביחס למה שהוא הגדיר עבור עצמו כהצלחה.
"חשוב לזכור, שהצלחה היא למעשה המידה בה אדם השיג את המטרות שהוא הגדיר עבור עצמו. לכן היא דבר יחסי. מה שיכול להיות מוגדר כהצלחה עבור אדם אחד, יכול להיות בגדר סיוט עבור אדם אחר".
