עובדים שמקבלים הזדמנות להשתמש במיומנויות ובכישורים שלהם הם בעלי סיכוי הגבוה פי שישה להיות בעלי מידת מחוברות גבוהה לארגון.
עובדים אלה חשים בני מזל משום שיש להם הזדמנות להתפרנס ממה שהם עושים הכי טוב.
בנוסף, עובדים אלה, שתפקידם בעבודה מאפשר להם לעשות את מה שהם עושים הכי טוב, הם בעלי סיכוי נמוך יחסית, בשיעור של 57% להשחק.
במובן זה, האסטרטגיה לשמר עובד על ידי העלאות שכר והטבות, פועלת לרוב בניגוד לאסטרטגיות ניהול נכון של הכישרונות.
ממחקרים שבוצעו בחברת המחקרים האמריקאית גאלופ, עולה כי כ-21% בלבד מהעובדים מסכימים מאוד כי שכרם והתמריצים הכספיים שהם מקבלים הם אלה שמניעים אותם להגיע להישגים באופן אינדיבידואלי.
לכן, הצעד הראשון למניעת קידום שגוי הוא לקחת בחשבון את האופן שבו התמריצים הכספיים מיישרים קו עם נקודות החוזק הטבעיות של העובדים, כלומר עם המיומנויות שלהם.
מסקנת החוקרים היא כי יש להימנע מהשאלה איזה תארים ראויים לשכר גבוה יותר" (כלומר להמנע מתגמול תלוי תואר).
במקום זאת, על מנהל משאבי האנוש והמנהל הישיר של העובד לשאול את עצמם באילו מסלולי צמיחה ניתן לתמרץ את העובדים, באופן שהם יתרמו להעלאות השכר של עצמם ולהעלאת יוקרתם, על ידי פיתוח המומחיות שלהם.
במילים אחרות, במקום לקדם עובד מצטיין לתפקיד שהוא אינו מצטיין בו ורק יחוש בו מתוסכל, רק כדי לאפשר לו העלאת שכר, יש לתכנן עבורם מסלול להתפתחות מבחינה מקצועית, במה שהם הכי טובים בו.
ברגע שהם יעלו על מסלול של פיתוח המיומנות החזקה שלהם לרמות גבוהות יותר, הם ישיגו הישגים גדולים יותר עבור הארגון.
וככל שהם ישיגו הישגים גדולים יותר עבור הארגון, כך ניתן יהיה להעלות את שכרם ואת התמריצים הכספיים שהם מקבלים. ובמקביל תגדל יוקרתם כמי שמגדילים את תרומתם לארגון.
אחד ממסלולי הקידום שיכולים להחליף את מסלול התפתחות המסורתי ההיררכי, הוא באמצעות תוכנית לצמיחה אישית התפורה למידותיו של כל עובד.
מטרתה של תוכנית כזאת היא לאפשר לכל עובד להתקדם על ידי התמקצעות גוברת במומחיות שלו, במה שהוא טוב בו, במקום לעבור מתפקיד שהוא טוב בו לתפקיד שהוא לא טוב בו, רק משום שהוא נחשב לדרג גבוה יותר.
בדרך זו העובד יכול להתנסות בהזדמנויות חדשות על ידי צמיחה אופקית, או באלכסון, על ידי ניסיון במיומנויות דומות בחטיבה חדשה או עם לקוח חדש.
המפתח הוא תמיד לחשוב על הסיטואציות שבהן העובד הספציפי מבריק ביותר. ואז לאזן בין כישוריו והמומחיות האישית שלו לבין מה שהחברה זקוקה לו באותה עת.
