כל ארגון דורש ממנהלי הצוותים לדאוג לכך שחברי הצוות שלו לא ישחקו. הם אמורים לעודד את חברי הצוות ולמצוא חדשות לבקרים דרכים לעודד אותם ולהפיח בהם את המוטיבציה, היוזמה, השאיפה להישגים וההגעה לביצועים מושלמים.
אבל מה קורה כאשר מנהל הצוות בעצמו הינו תשוש, שחוק ומתחיל לאבד מוטיבצציה. איך מנהל יכול לתמוך בצוות שלו, כאשר הוא עצמו שחוק.
כדי להימנע מצב שבו המנהלים שחוקים מדי מכדי לטפל בצוות, תריך קודם כל לדאוג לכך שהם עצמם לא ישחקו ושתהיה להם האנרגיה והמוטיבציה לטפל בצוות.
הנה שני צעדים שחשוב לנקוט בעת ובעונה אחת כדי למנוע שחיקה בקרב מנהלי הצוותים ובתוך כך גם למנוע את שחיקת הצוות:
1 לטפל בבריאות של מנהל הצוות
נקודת ההתחלה בטיפול של המנהל בצוות צריכה להיות טיפול בבריאות הפיזית והנפשית של עצמו. ראשית כל עליו להקפיד על תזונה בריאה, לישון היטב בלילה.
שנית, הארגון יכול לבוא לקראת מנהלי צוותים על ידי פעילות מדיטציה במסגרת פעילות הרווחה של הארגון. פעילות נוספת במסגרת פעילות הרווחה יכולה להיות הזמנת סדנאות לארגון שמנוהלות על ידי אנשי מקצוע כמו למשל פסיכולוגים, סוציולוגים וכד.
במסגרת סדנאות אלה יכולים המנהלים לדבר על הדברים שמעיקים עליהם. זה יכול להיות על ידי דינימיקה קבוצתית, או משחקים שבמסגרתם המשתתפים מבטאים את הקשיים שלהם, את הדברים שגורמים להם לאבד את העניין בתפקידם וכו.
סדנאות כאלה לא אמורות להיות חד פעמיות. חשוב לערוך אותן על פני זמן, כאשר כל מפגש נערך במשך כמה שעות, ביום קבוע במהלך השבוע.
במסגרת הסדנאות הללו ניתן לטפל לעומק בגורמים שיוצרים שחיקה אצל המנהלים והם יכולים לשתף זה עם זה את השיטות שהם עצמם נוקטים בהן כדי לעודד את עצמם.
2 להוריד משמעותית את רמת הלחץ:
לחץ מוגזם ולעיתים אף מיותר מאיץ את השחיקה. חשוב מאוד ללמד את מנהלי הצוותים להיות פחות קשים עם עצמם ועם חברי הצוות שלהם בכל הנוגע להישגים בטווח המיידי.
אין ספק שכל מנהל צוות אמור לעודד את הצוות להגיע להישגים ואף לדחוף אותו לכך. אבל לחץ גדול מדי להגיע להישגים יותר ויותר גדולים, בפרט כאשר הלחץ הזה נמשך עלפני תקופה ארוכה ללא הפסקה, יוצר שחיקה מהירה מאוד בקרב כל חברי הצוות כולל המנהל.
יתרה מכך, הלחץ הזה יוצר תחושה של כישלון אישי. ותחושה זו מרפה את ידי כל הצוות כולל המנהל. כולם רוצים להיות מושלמים, הטובים ביותר, בעלי ההישגים הגבוהים ביותר.
והדרישה לשלמות מגיע בדרך כלל מהדרגים הבכירים יותר. חשוב מאוד שכל המנהלים בכל הדרגים יזכרו שהצטיינות אינה שלמות. כולנו חיים בעולם לא מושלם.
הציפייה מהעובדים ומנהליהם הישירים להגיע כל הזמן לשלמות יוצרת מתח בלתי פוסק שנמשך גם אחרי שעות העבודה. המתח הזה יוצר שחיקה מהירה ובסופו של דבר גם גורם לעובדים לחפש את עתידם במקום אחר.
לכן חשוב מאוד להחליף את הדרישה לביצועים מושלמים, ולהחליף אותה בשאיפה לעשות את מיטב יכולתם עם המשאבים שניתנו להם.
לתת לעובדים להבין שהשמים לא יפלו אם מדי פעם הם לא יצליחו במשימה, או לא ישלימו אותה בזמן. גישה כזאת תוריד מאוד את רמת הלחץ ובעקבות כך גם את מידת השחיקה.
