על פי חוקי העבודה, עובד ששכרו מחושב על בסיס חודשי נקרא עובד במשכורת. ככלל, לעובד במשכורת יש זכויות רבות יותר מהזכויות שמקבל עובד ששכרו מבוסס על חשוב שעתי או יומי.
כאשר עובד במשכורת מקבל גם עמלות מכירה, על עמלות המכירה יחולו הכללים החלים על עובד בשכר, המוגדר כעובד ששכרו לא מחושב על בסיס חודשי.
ראשית, איך מחשבים ערך יום עבודה: החוקים והפסיקות לא קובעים באיזה דרך יש לחשב את ערך יום העבודה של עובד על בסיס שכר חודשי.
עם זאת, חוקי העבודה השונים, לרבות חוק חופשה שנתית, חוק הודעה מוקדמת, חוק דמי מחלה, וחוק פיצויי פיטורים, מעניקים זכויות לעובדים בהיקף שכולל לא רק ימי עבודה, אלא גם את סופי השבוע. במילים אחרות, שיעור הזכאות והחישוב לפי אותם חוקים הוא על פי לוח השנה הקלנדרי ולא לפי ימי עבודה.
מכיוון שכך, חישוב השכר ליום הינו קלנדרי וכולל גם את ימי העבודה וימי המנוחה שחלים באותו חודש. כלומר השכר היומי של מקבלי המשכורת החודשית שווה לשכר החודשי מחולק במספר הימים באותו חודש.
למרות זאת, במקומות עבודה רבים נערכים חישובי הזכויות וצבירת הזכויות על פי מספר ימי עבודה, ולא על פי מספר הימים הקלנדריים. במקרים אלה יש לחשב את השכר היומי על ידי חלוקת השכר החודשי במספר ימי העבודה בחודש.
כך או כך, חייבות להיות התאמה ועקביות בין חישוב הערך של היום בגינו משולמת הזכות, לבין חישוב מספר ימי הזכאות. בלי התאמה ועקביות יווצרו עיוותים.
להלן שלוש דוגמאות שממחישות זאת:
1 כאשר חישוב השכר היומי (לצורך זכויות סוציאליות) נערך על פי מספר הימים הקלנדרים, עבור עובד העובד במשך שנה במקום העבודה במשרה מלאה, והמעסיק רוצה לחשב את דמי החופשה המגיעים לו בגין אותה שנה.
עובד כזה זכאי (על פי חוק החופשה השנתית) ל-14 ימי חופשה בגיל אותה שנה, כולל שישי שבת. ערך יום החופשה יהיה קלנדרי, כלומר לפי חלוקה של השכר החודשי במספר הימים באותו חודש.
2 כאשר חישוב השכר היומי נעשה על פי מספר ימי העבודה לעובד העובד ששה ימים בשבוע, העובד יהיה זכאי ל-12 ימי חופשה בשנה (ללא שבתות). לכן חישוב ערך יום החופשה יתבצע על פי חלוקת משכורתו החודשית של העובד בימי עבודה בפועל באותו חודש (בדרך כלל 25 או 26 ימים).
3 כאשר חישוב השכר היומי נעשה על פי מספר ימי העבודה לעובד שעובד חמישה ימים בשבוע: עובד זה זכאי ל-10 ימי חופשה בשנה (בנטרול ימי שישי ושבת). חישוב ערך יום חופשה יהיה על פי חלוקה של השכר של העובד לפי ימי עבודה בפועל באותו חודש (בדרך כלל 21-22 ימים).
שיטת החישוב על פי ימים קלנדריים אינה דורשת לבדוק כמה ימים עבד העובד בכל שבוע. זה מקל במיוחד במקרים בהם העובדים עובדים בימי שישי לסירוגין.
