השאיפה למצויינות, התחרותיות והרצון להתברג בשורה הראשונה של העובדים הטובים ביותר של הארגון, אלה שהארגון משקיע מאמצים רבים כדי לשמר אותם, ואלה שיש להם ביקוש גבוה בשוק העבודה, גובים מחיר לא פשוט מהשואפים להצטיין.
פעמים רבות, המירוץ לצמרת המקצועית והלחץ להתברג בשורה הראשונה של הטלנטים המבוקשים, גורמים לעובדים חרוצים ששואפים להצטיין, להסכים לבצע הרבה מאוד משימות, גם מעבר למשימות שהם צריכים לבצע במסגרת תפקידם.
למרבה הצער, יש לא מעט מנהלים ישירים ואף בכירים יותר, שנוח להם לנצל את ההיענות המהירה של עובדים מסויימים לביצוע משימות. מדובר בדרישות שהן הרבה מעל ומעבר לדרישות הסבירות מעובד בתפקיד זה או אחר.
הדרישות הללו יוצרות טלנטים שחוקים ולחוצים שנמצאים במתח מתמיד, ומכאן קצרה הדרך להפחתת התפוקה ולפגיעה בביצועים.
במילים אחרות, טלנטים בעלי מיומנויות יחודיות, פעמים רבות, בשאיפתם להצטיין ולבלוט, נוהגים להלחיץ את עצמם יותר מאחרים, לפעמים בלי גבול, ומעמיסים על עצמם עומס עבודה שאינו סביר.
לפעמים זה עודף עבודה שנוצר באופן ישיר ולפעמים עומס עבודה מיותר שנוצר באופן עקיף. כאשר מדובר בעומס העבודה שנוצר בצורה ישירה, הכוונה היא למשימות שאותם טלנטים בעלי מיומנויות נדרשים לבצע, או לחלופין לוקחים על עצמם לבצע, בעבודתם היומיומית. כלומר, כחלק מסדר היום השגרתי.
בקבוצה זו של משימות ניתן למנות גם פרויקטים מיוחדים שמתבצעים שלא באופן שוטף אבל הם חלק בלתי נפרד מתפקידיו היעודיים של אותו טלנט.
מנגד, כאשר מדברים על עומס שנוצר בצורה עקיפה, מדובר במשימות שאותם טלנטים חרוצים לוקחים על עצמם לבצע.
וזאת, למרות שבמקור, משימות אלה לא היו אמורות להיות משוייכות אליהם. כמו למשל, יש עובדים חרוצים שמגלים רצון טוב לסייע לעמיתים.
בנוסף, יש טלנטים שמסכימים לבצע משימות שכלל אינן חלק מההגדרה הרשמית של תפקידם, והן מוטלות עליהם על ידי המנהלים הישירים או המנהלים בדרג הביניים.
חשוב לזכור, שבכל פעם שמבקשים מטלנט מחוייב שכזה ובעל מוטיבציה, להוסיף עומס על גבי העומס שיש לו ממילא, גורמים בכך, בטווח הארוך, להגברת השחיקה שלו ולהגברת הסטרס שהוא נמצא בו.
בסופו של דבר, כתוצאה מכך, על פני זמן, נפגעים מכך גם ההספק והאיכות של עבודתו של אותו טלנט. מה גם שהעומס עלול להשפיע על העובד גם מחוץ לשעות העבודה.
לכן, חשוב מאוד לעקוב, ולוודא שלא מטילים על העובדים עומס רב מדי. וזאת, למרות שיש עובדים שמאוד נוח לבקש מהם לבצע משימות שהן מעבר למשימות הרגילות שלהם, ושידוע שהם תמיד ייענו בחיוב.
לכן, בשורה התחתונה, כל מנהל צריך לשאול את עצמו, האם העובדה שהעובד החרוץ נענה לדרישות העודפות באותו רגע, לא עלולה לפגוע במשימות העיקריות שלו, בטווח הבינוני והארוך.
גם מנהלי משאבי האנוש צריכים לקחת על עצמם לוודא, שעל הטלנטים החרוצים לא מוטל עומס עבודה שבטווח הארוך או אף בטווח הבינוני, יגרום לשחיקה מואצת שלהם, וכתוצאה מכך, במקרים רבים גם לעזיבתם את הארגון.
