גיוס עובדים
תעשיית הגיוס הווירטואלית מוערכת ב-7.1 מיליארד דולר. אתרים בשפות השונות נותנים פתרונות ייעודיים חדשניים, חסכניים (בזמן ובכסף) ומקצועיים יותר לגיוס עובדים אז מדוע המגייסים עדיין ממשיכים לדבוק בשיטות הגיוס המסורתיות המסורבלות?
על פי סקר שערך אתר HR.com, ארגונים רבים וביניהם ארגונים מובילים, עדיין ממשיכים לעשות שימוש במודעות דרושים יקרות ובשירותי תיווך של חברות גיוס והשמה לצורך איוש משרות.
על פי ג'רי קריספין, מנהל עקרונות בחברת הייעוץ למשאבי אנוש CareerXroads: "השימוש באינטרנט ככלי גיוס עובדים הופך יותר ויותר נפוץ וזו מגמה שצפויה להמשיך לתפוס תאוצה בעתיד". לפי מחקר שערך קריספין, במהלך 4 השנים האחרונות, שיעור העובדים שגויסו באמצעות האינטרנט גדל מ-10% ל-33%. זה גידול משמעותי של כ-70% עד כה.
אם עדיין לא השתכנעתם שהאינטרנט הוא הפלטפורמה הנכונה לגיוס עובדים, מבחינת עלות תועלת, הנה כמה נימוקים למעבר לגיוס באינטרנט. מאת קריספין
חיסכון כלכלי מוכח:
את פער העלויות בין פרסום מודעת דרושים בעיתון מול פרסום מודעה באינטרנט ניתן למדוד בשני אופנים: הדרך הראשונה והקלה מבין השתיים היא למדוד את עלות המודעה בכל אחד מהערוצים. כאן סביר להניח שתשלמו פחות ואולי אף הרבה פחות על פרסום מודעה באינטרנט אבל גם אם לא, הדרך השנייה לחישוב עלות לוקחת בחשבון את הזמן שלוקח לכם לטפל במודעת דרושים בעיתון ואת האדמיניסטרציה הכרוכה בכך וכן את הזמן שעובר מרגע שהארגון מחליט לפרסם מודעת דרושים ועד שזו יוצאת לדפוס ומגיעה לקהל היעד (זמן שבו החברה מפסידה כסף).
ממחקר שערך קריספין בארה"ב עולה כי פרסום מודעת דרושים בעיתון במשך חודש שלם יכולה להסתכם בממוצע של 600 דולר למשרה ואילו פרסום מודעת דרושים בתשלום (כי ישנן פלטפורמות רבות המאפשרות פרסום בחינם) יכולה לעלות לכל היותר 250 דולר בחודש. מדובר על חיסכון של 58% לכל הפחות בשימוש באינטרנט ככלי גיוס.
מחקר חדש שערך קריספין לחישוב זמן ממוצע של מנהלי גיוס גילה שהשימוש במודעות דרושים וירטואליות בהן ניתנת למגייס האפשרות להוסיף שאלות סינון כמו האם את/ה דובר/ת אנגלית ברמת שפת אם? האם את/ה שולט/ת בתוכנת ג'ומלה? וכיו"ב. שאלות סינון אלו מאפשרות למנהלי הגיוס לחסוך בממוצע 20% מזמנם בטיפול בקורות חיים לא רלוונטיים. על כן, ניתן לחשב 20% משכרם של מנהלי הגיוס כדי לחשב את החיסכון הטמון בפרסום מודעות דרושים באינטרנט על פני פרסום מודעות בעיתונות הכתובה.
אפקטיביות מקסימלית בכל מודעה:
בעוד שמדורי העיתונות מגבילים את המגייסים במספר שורות, מילים או תווים, מרבית אתרי הדרושים (ובעיקר אלה שגובים כסף מהמגייסים) מאפשרים להעלות תכנים ללא הגבלה. זה מאפשר לכם להרחיב על המשרה ועל החברה עצמה, לרדת לרזולוציות גבוהות של הגדרת תפקיד, תחומי אחריות, ידע וכישורים נדרשים, תכונות אישיות ואפילו להציג את התרבות הארגונית. הירידה לפרטים מהווה תהליך מיפוי ראשוני של מועמדים לא רלוונטיים ולכן גם היא חוסכת זמן גיוס יקר.
הנעה לפעולה:
מרבית אתרי הדרושים מעמידים לרשותכם את האופציה להפנות מועמדים אליכם באופן ישיר. בין אם זה באמצעות הגשת קורות חיים דרך האתר לחשבון שלכם, דרך הפניית המועמדים למייל של מחלקת הגיוס שלכם, הפנייה לעמוד הדרושים באתר הבית של החברה או הפניה ישירה לממשק הגיוס שלכם לצורך מילוי פרטים. פרק הזמן שעובר מהרגע שהמועמד מקבל מידע על משרה פנויה ועד שהוא מגיש מועמדותו מתקצר בעשרות, מאות ואלפי אחוזים וזה מגדיל את הסיכויים שלכם לקבל פניות של המועמדים החזקים ביותר ולקבל אותם לפני כל השאר.
מרחב תמרון:
עוד לפני שאנחנו דנים במקרה כמו טעות הדפסה, טעות כתיב בשם החברה או מספר טלפון שגוי… משרה היא דבר דינאמי. אתם יכולים לפתוח משרה ותוך כדי הגיוס לראות שיש מועמדים שאינם מתאימים ואיכשהו ממשיכים להגיש קורות חיים או שיש כמה קריטריונים חשובים שלא ציינתם במודע אבל במחשבה שנייה הם מספיק חשובים… מה עושים? ומה עושים אם מנהל הגיוס מחליט, לאחר שראיין כמה מועמדים, שהוא רוצה לקבל רק מועמדים עם שנתיים ניסיון ולא שנה או רק כאלה שיש להם תואר מאוניברסיטה מוכרת? את המודעה בעיתון כבר אי אפשר לשנות ואילו את המודעה באינטרנט אפשר לשנות, בכל רגע נתון, 24/7 במשך 365 ימים בשנה.
בנוסף, כלים אינטרנטיים חדשים שיצאו לאחרונה לשוק מאפשרים לכם להפיץ מודעות דרושים וירליות בכמה פלטפורמה בו זמנית בלחיצת כפתור. כמו כן, ישנם ממשקים המאפשרים לכם לערוך בדיקות רקע על המועמד (מאזכורים שלו באתרים הפתוחים לציבור הרחב וכן מהרשתות החברתיות) וכן לערוך השוואה בין קורות החיים שמועמד שלח באתרים שונים כדי לגלות פערי מידע וחוסר עקביות שאמורים לעורר סימני שאלה או אותות אזהרה. האינטרנט הופך להיות הרבה יותר מלוח מודעות דרושים וירטואלי, הוא הופך להיות מכלול של כלים ופתרונות לגיוס עובדים תוך חיסכון עצום במשאבים ארגוניים עם דגש על שיפור חוויית הגיוס ואיכות הגיוס.
