התחרות הגוברת על טלנטים מגבירה באופן תדיר את הצורך במנהלי משאבי אנוש במגוון גדל של מיומנויות ויכולות.
התוצאה היא התפתחות מהירה, מסועפת ורחבה ביותר של תחום משאבי אנוש, עד למצב בו הוא שינה את פניו ללא היכר וכבר אינו דומה למה שהיה לפני כעשור.
התפתחותו של תחום משאבי האנוש הביאה איתה התרחבות משמעותית של תפקידם של מנהלי משאבי האנוש, תוך שנוספו לו מגוון רחב של תחומי משנה, לרבות שיטות גיוס, שיטות לאיתור טלנטים, הכשרות והדרכות, קביעתה והטמעתה של התרבות הארגונית, שימור עובדים, קידום עובדים, שימור ידע בארגון, אחריות על הגיבוש החברתי, ותחומים רבים נוספים.
זאת ועוד, מנהלי משאבי אנוש הם אלה שהופכים את צרכי הארגון בכל הקשור להתפתחות החברה בכיוונים אליהם היא שואפת, וליישום מטרות החברה ויעדיה, למציאות בשטח.
בין האתגרים העיקריים הניצבים בפני מנהלי משאבי אנוש כיום בולט האתגר לאתר ולגייס עובדים בשיטות מתוחכמות, כמו גם האתגר להתאים כל הכשרה וכל הדרכה לסוג ההתמחות הספציפית של כל עובד בארגון.
בכל מה שקשור לתחום גיוס העובדים, לרבות איתורם של טלנטים יחודיים, מיונם, ובדיקת התאמתם האתגר בנושאים אלה נעוץ בעיקר בידע וביכולות של של מנהלי משאבי אנוש היכן לחפש את המועמדים הפוטנציאלים, כיצוד לבדוק את התאמתם, איך לגייס אותם ואיך לשלב אותם בחברה בצורה חכמה.
פרט לאיתורם וגיוסם של העובדים, תפקידה של מחלקת משאבי אנוש הוא ללוות את העובד לאחר גיוסו, לכל אורך עבודתו בחברה, וגם בעת פיטוריו או עזיבתו מרצון.
מנהלי משאבי אנוש הם אלה שמקשרים בין כל שכבות וקצוות הארגון, ובראש ובראשונה בין העובדים למנהלים.
המשמעות בפועל של פונקציה זו היא שמנהלי משאבי אנוש נמצאים באינטראקציה מתמדת עם כל עובדי הארגון, בכל הדרגות והמקצועות, מהעובד הזוטר ביותר ועד המנכ"ל.
כחלק מאינטראקציה זו, אחראים מנהלי משאבי אנוש את כל נושא השכר, ההטבות, התנאים סוציאליים ושאר נושאים שקשורים לקשר שבין העובד לארגון.
המגוון הרחב של תחומי האחריות שנמצאים מתחת למטריית ניהולה של מחלקת משאבי אנוש כולל אחריות על ביצוע המשא ומתן בין העובדים להנהלה, כמו גם על כל מערכות היחסים בין מחלקות, חטיבות וכד', אחריות על קביעת יסודותיה של התרבות הארגונית והטמעתה בקרב העובדים, ועד נושאי רווחה כמו למשל ארגון ימי כייף לעובדים, ערבי גיבוש, מסיבות חברה ועוד.
ניתן לומר כי תפקידם של מנהלי משאבי אנוש כולל את הצד האנושי (ההתייחסות הפרטנית) הכרוך בניהול עובדים, ובה בעת גם את הצד הארגוני, את יחסי האנוש בין עובדים לבין עצמם ובינם להנהלה, את כל מה שקשור בהערכות וחוות דעת על עובדים, את היבט הרווחה וגם את צד הרווחה שהוא הצד היותר קליל ובידורי.
