דחיית המעבר לשעון החורף הביא למצב בו זריחת השמש תתרחש לאחר השעה 6:30 בבוקר בימים מסוימים אף תדחה זריחת השמה עד לשעה 6:55, מה שגורם לדחיית תפילת שחרית שעל פי הנהוג בחלק מעדות ישראל מבוצעת רק לאחר זריחת החמה.
לפיכך, הוציא שר הכלכלה, נפתלי בנט, היתר כללי המתיר סטייה מהוראות סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה הקובע זכות העובדים להפסקה לצורך תפילה במהלך יום העבודה, כך שיתאפשר לעובדים לקיים תפילה גם לפני בואם למקום העבודה, דבר שיכול לגרור איחור העובד בהגעה – וזאת, כעת, ע"פ ההצעה יהיה חלק מהחוק.
ההיתר חל על מקומות עבודה בהם נהוג התחלת משמרת או תחילת עבודה בין השעות 7:00 ל- 8:00 בבוקר כולל, כך שיוכל העובד לאחר לעבודה ובתנאי שישלים את זמן האיחור באותו היום או ביום אחר באותו החודש.
קיום תפילה בזמן העבודה
כיום סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר כי במסגרת זכויות העובדים עובד יכול לקיים הפסקה במהלך יום העבודה לצורך קיום תפילה, ההוראה החדשה מדברת על האפשרות של העובד לאחר למקום העבודה (כלומר לפני תחילת עבודתו לצורך קיום תפילה).
ההצעה מדברת על איחור של עד חצי שעה ממועד תחילת יום העבודה, אך מגדירה גם כי העובד יפצה את המעסיק במשך זמן זהה!
החזר זמן האיחור בעקבות תפילה יבוצע באותו היום או ביום אחר במהלך אותו החודש שייקבע ע"י המעסיק.
חשוב לציין כי ההוראה באה כתוספת לזכות הקיימת ולא כמחליפה לה (או כבחירה בין לבין), כך שזכות העובד להפסקה לצורך תפילה על חשבון זמן העבודה עדיין נשארת לזכותו של העובד גם במידה ואיחר בבוקר לצורך קיום תפילה.
היתר איחור של חצי שעה לעבודה לשם תפילה
ההודעה מטעם משרד הכלכלה עדיין אינה בתוקף, ונשלחה להתייחסות וקבלת הערות מצד ארגוני עובדים ומעסיקים במטרה לאשרה כבר בימים הקרובים.
עולה השאלה האם פגיעה זו, שלכאורה הינה רציונלית בתפיסתה, לא תגרור פגיעה עמוקה יותר בצד המעסיקים. לדוגמה זמני חילוף משמרות קבועים במפעלים ומקומות עבודה אינה יכולה להיות תלויה באיחורם של עובדים ועלולה לגרור פגיעה בפעילותם של קווי ייצור.
איחור של עובדים ללא הודעה מוקדמת, גם אם לצורך תפילה, יכול גם הוא לגרור לבעיות מצד מעסיקים ביכולת לנהל עסק באופן שוטף וראוי, לדוגמה בתחום הקמעונאי (כגון תפעול חנויות), ומטעייה זו עולה סוגיה נוספת של עובדים שינצלו היתר זה לאיחור שאינו תלוי בתפילה, שגם על כך לא ניתנה עדיין הדעת.
בנוסף, ההיתר מדבר על זמני תפילות יהודים בתקופה
חשוב לזכור כי נתינת זכות זו במסגרת חוק דיני העבודה מטרתה בסופו של דבר להגן על העובדים מפני פיטורים או סנקציות אחרות של המעסיק במקרה של איחור לעבודה, וההיתר פותח דלת לתקדים משפטי בנושא של איחור עובדים בהשלמת זמני העבודה בסיום יום העבודה.
כלומר, אם מותר לאחר בגלל תפילות בימים מסוימים, מה מונע איחור עובדים באותם ימים שלא בעקבות תפילה? ואם מותר איחור בימים מסוימים כאשר העובד משלים את האיחור בסיומו, מה מונע את התרחבות התופעה גם לימים אחרים? האם פיצוי המעסיק בפני עצמו מספיק – למה לא לאפשר פיצוי זהה ללא תלות בביצוע תפילה או בזמני תפילה?
לסיכום, בעוד שהכוונה טובה והסבירות למימוש ההיתר גבוה, אנו בפורטל לא חושבים שנעשתה חשיבה עמוקה בנושא ובהשלכות שלו על שוק העבודה בישראל לא נידונו באופן שלם.
