בימים אלה, כאשר ענני המיתון הפוטנציאלי מתחילים להתקדר באופק, כאשר חלק מהחברות עוצרות גיוסים ופה ושם גם נסגרות חברות וכל עובדיהן מפוטרים, ארגונים לא מעטים מתחילים לשאול את עצמם, עד לאיזה גבול ניתן להסכים לשכר והטבות לבקשת המועמדים, והאם לפעמים הכרחי לוותר על מועמד מצויין ומבוקש לטובת חסכון בעלויות הקבועות לקראת מצב כלכלי שאולי יוחמר בעתיד הנראה לעין.
במקביל, בהנתן המצב הכלכלי הנוכחי, לאט לאט ניתן כבר לראות ארגונים שמאמינים כי עובדים יסכימו להתפשר על המודל ההיברידי ולעבוד פחות ימים מהבית, כדי להמשיך לעבוד בחברה.
ועם זאת, במסגרת ההערכות לקראת ימים פחות טובים, נשאלת השאלה, האם לא עדיף להגיע בשלב זה לפשרה עם העובדים והמועמדים: שכר נמוך מזה שהם מצפים לו, בתמורה ליותר ימים של עבודה מהבית.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, ובפרט אלה שנעשו במהלך השנתיים האחרונות מצביעים על כך, ששיעור ניכר מהעובדים יעדיפו לקבל שכר נמוך יותר בתמורה ליותר ימים של עבודה מהבית.
מסקר שנערך על ידי לינקדאין עולה, כי כ-46% מהעובדים בארה"ב לא רוצים ששכרם ישונה בשום צורה בתמורה להטבות שוות כסף או הטבות בנושא איזון בין עבודה לחיים אישיים.
כ-50 אחוזים ממשתתפי הסקר אמרו כי הם מוכנים לוותר על שניים עד חמישה אחוזים מהמשכורת שלהם, אם המעסיק שעבורו הם עובדים באותו זמן, או מעסיק שמעוניין לגייס אותם, יוכלו לשדרג את חיי העבודה שלהם בכיוון חיוני אחד.
עוד עולה המהסקר, כי לעתים קרובות, עובדים צעירים נטו יותר להקריב חלק משכרם לטובת סביבת עבודה טובה יותר.
עובדים בגילאי 25 עד 40 ועובדים שגילם 24 או פחות היו בסבירות גבוהה לוותר על כסף (שכר) עבור דברים אחרים.
כאשר נשאלו מה הם הדברים האלה שהם יהיו מוכנים להקריב למענם חלק משכרם, כ-33 אחוזים מהם השיבו עבודה מהנה יותר, או איזון טוב יותר בין עבודה לחיים אישיים.
מנגד, עובדים שגילם בין 41 ל-56, כמו גם עובדים שגילם 57 או יותר, היו מעדיפים שלא לשנות דבר.
מהסקר עולה, כי גמישות בעבודה היא מרכיב מוביל בעיקר בקרב בני דור המילניום (גילאי 25 עד 40) בכל הקשור לוויתור על חלק מהשכר.
ממצאי הסקר מצביעים על כך, שכ-36% מבני דור המילניום מוכנים לקצץ בשכרם בתמורה לגמישות בעבודה – זהו השיעור הגבוה ביותר בהשוואה לדורות עובדים אחרים.
בקרב דור ה-Z לעומת זאת, המרכיב המוביל שעבורו הם יהיו מוכנים לוותר על חלק משכרם הוא סיכוי גבוה יותר לצמוח בתפקיד.
מהסקר עולה, כי כ-40% מבני דור ה-Z יהיו מוכנים להקריב חלק משכרם (אף כי חלק קטן) עבור הזדמנויות כאלה (כלומר עבור סיכוי טוב לצמוח בתפקיד) לעומת כ-20 אחוזים וכ-32% מבני דורות אחרים.
לכן, עבור מעסיקים שמתלבטים איך למשוך את החברה מועמדים למרות שאינם יכולים להציע את השכר המבוקש על ידי אותם מועמדים, הטבות מסוג זה שאינן כרוכות בעלויות כספיות, ובראשן איזון טוב יותר בין עבודה לחיים אישיים, יכולות להיות אופציה טובה.
