גליה אלינסקי, המנכ"לית החדשה של Relocation Jobs, מכינה את היוצאים לחו"ל למציאות הסבוכה שכרוכה במערכת הבירוקרטית בארץ. במאמר זה תחשפו למכלול הסיבוכים והקשיים שעורבים ליוצאים לחו"ל בשליחות העבודה, לפתרונות הנכונים ולשאלה מה ביטוח לאומי לא יספרו לכם אבל חשוב (מאוד) שתדעו, ערב יציאתכם לחו"ל.
יצתאם לרילוקיישן עם כל המשפחה. בחנתם לעומק את השכר המקומי, עלות המחיה וכמה כסף תוכלו לחסוך בתקופת הרילוקיישן. אך האם לקחתם בחשבון שעם חזרתכם לישראל אתם עלולים למצוא את עצמכם משלמים לביטוח לאומי סכום של 12% מההכנסה שהרווחתם בחו"ל?
חשוב שתדעו, לביטוח לאומי יש מספר מצומצם מאד של אמנות למניעת כפל תשלום ביטוח לאומי (עם אוסטריה, אורוגואי, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פינלנד, צ'כיה, צרפת, רומניה, שבדיה ושוויץ). זאת בניגוד למס הכנסה, אשר מקיים אמנות למניעת כפל מס עם רוב מדינות העולם.
לשם ההמחשה, ננתח מצב שבו עובד ישראלי יוצא לרילוקיישן לקליפורניה או לניו יורק עם משפחתו לתקופה של שנתיים.
שכרו בתקופת הרילוקיישן היה 130,000$ שנתי (10,833$ שכר חודשי).
*חישובי ההמרה נעשו לפי שער דולר של 3.5 ש"ח
בדוגמה זו ניתן לראות כי העובד למעשה הרוויח בארה"ב ובישראל משכורת זהה מבחינת שכר נטו, בעוד יוקר המחיה בקליפורניה ובניו יורק גבוה יותר וכן אין תוספות סוציאליות על שכר הברוטו כפי שהיו בישראל (הפרשות פנסיוניות, קרן השתלמות, פיצויי פיטורין). עם חזרתו לארץ, העובד יצטרך לשלם תוספת שנתית רטרואקטיבית של $14004 לביטוח לאומי בגין תקופה זו.
יש לציין כי במהלך תקופה זו, בביקוריו בישראל , הוא זכאי לקבלת טיפול רפואי מלא בבתי החולים ובקופות החולים. אך לפי חוק ביטוח לאומי, תושב ישראלי השוהה בחו"ל אינו זכאי לתשלומי הקצבאות (ילדים/נכות וכו"ב) .
אז איך כדאי לנהוג?
ישנן שתי אפשרויות לאנשים העומדים בפני שליחות בחו"ל:
האחת, לבחור לשמור מרצון על זכויותיהם בישראל בביטוח לאומי בעת השהייה בחו"ל. אופציה זו מעניקה להם למעשה המשך כיסוי רפואי מלא בישראל גם בעת השהייה בחו"ל, אך הם אינם זכאים לקצבאות כל עוד הם שוהים בחו"ל.
הבעיה באפשרות זו היא שאם העובד לא ניתק תושבות מישראל כהגדרתה ברשויות המס, וחזר לארץ לפני תום 5 שנים קלנדריות, הוא מסתכן בחשיפה ברגע שישלם את תשלומי החובה לביטוח לאומי. בעת שהותו בחו"ל, תשלום מלא של ביטוח לאומי וביטוח בריאות יחשפו אותו לתשלומי מס הכנסה על כלל הכנסותיו בחו"ל רטרואקטיבית.
גם אם העובד כלל לא ביקר בארץ בתקופה זו, לא השתמש בשירותים רפואיים בישראל כלל, החזיק ביטוח רפואי פרטי בנוסף ושילם עבורו – הוא ישלם רטרואקטיבית לביטוח לאומי בגין שנים אלו 12% מהכנסתו בחו"ל!
האפשרות השנייה הינה לוותר על התושבות בישראל באמצעות מילוי שאלון ניתוק תושבות ולקוות להחלטת המוסד לביטוח לאומי (אשר אמורה לאשר למעשה לעובד כי היא מקבלת את טענתו לניתוק תושבות) להתנתק מישראל עם העזיבה. משמעות הדבר היא שבמקרה של ביקור או חזרה לישראל, העובד אינו זכאי לטיפול בקופת חולים או בבית חולים ועליו לעבור תקופת המתנה או לשלם את הקנס לפדיון התקופה (העומד על 10,530 ש"ח לאדם נכון ל 2014).
הבעיה העיקרית באפשרות זו הינה שבמקרה של מחלה ממושכת לא עלינו, בעת החזרה לישראל, המוסד לביטוח לאומי יכול לדרוש מהעובד תשלום מלא בגין טיפולים רפואיים בישראל, למרות פידיון הקנס, כדי למנוע מצב שבו אנשים מנצלים את המערכת הרפואית בישראל.
המציאות הלא ברורה והמדיניות האפורה של רשויות המיסים וביטוח לאומי בישראל גורמים לעובדים ישראלים להישאר בחו"ל פרקי זמן ארוכים יותר מבעבר במטרה שלא להיחשף להשלמות מס ותשלומים בלתי צפויים בישראל עם חזרתם.
בסקר אחרון שנעשה בשנת 2013 אשר פנה ל 1500 איש אשר שוהים בחו"ל במסגרת רילוקיישן ונשאלה השאלה "מה המניע העיקרי להשארות ממושכת בחו"ל?" התשובה של 42% מהנשאלים הייתה הרצון להיחשב כתושבים חוזרים ולהימנע מהשלמות מס, ואילו רק 26% מהם ציינו כי זה בגלל חינוך או שיפור באיכות חיים.
מדינת ישראל משקיעה בקמפיינים לעידוד חזרה מחד ומאידך מפעילה מדיניות אגרסיבית של גבייה בהפתעה לחוזרים לישראל. מספיק מקרה אחד בודד של מישהו מהקהילה ש"חטף" קנס עם חזרתו כדי להשאיר את העובדים האחרים בחו"ל לעוד שנה או שנתיים.
כיצד העובד העובר לחו"ל יכול לקבל את המידע המלא בנושא אפשרויות אלו?
איך הוא יכול להבין את ההבדלים ולהבין באם הוא חשוף או לא להשלמת תשלומים לביטוח לאומי ומה כדאי לו לעשות? חברת רילוקיישן ג'ובס בדקנה את התשובות שמקבלים העובדים טרם יציאתם מהארץ מהמוסד לביטוח לאומי:
בביקור באתר ביטוח לאומי מצאנו את המידע הבא :
אדם שמוגדר כתושב/ת ישראל על פי החוק, חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי, והוא זכאי לקצבאות הביטוח הלאומי, לפי הכללים שנקבעו בחוק.
תושב ישראל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם בתקופה שהוא שוהה בחו"ל. פיגור בתשלום דמי ביטוח בריאות בתקופת השהייה בחו"ל, עלול לשלול את זכאותך לקבלת שירותים רפואיים לכמה חודשים, לכן חשוב להקפיד על תשלום דמי הביטוח.
- אם אתה שוהה בחו"ל עם משפחתך תקופה ממושכת, או שהיגרת למדינה אחרת והפסקת בפועל להיות תושב ישראל, עליך להודיע על כך למוסד לביטוח לאומי, כדי לבדוק את הפסקת ביטוחך.
- כמה משלמים? אם יש לך הכנסות החייבות בדמי ביטוח, תשלם את דמי הביטוח על פי הכנסותיך.
מאחר שהתקשינו להבין את כוונת המשורר בטקסט זה, התקשרנו למוקד הביטוח הלאומי שלוש פעמים. בכל אחת מהפעמים הללו הצגנו את אותה השאלה : אני עובר להתגורר ולעבוד בארה"ב (שאינה מדינת אמנה). האם עליי להמשיך ולשלם את תשלומי הביטוח הלאומי בארץ ? האם המשך התשלום בארץ חושף אותי לתשלום עתידי בגין הכנסותיי מחו"ל ? שלושת הנציגות שענו לנו נתנו לנו את התשובות הבאות:
- נציגה 1 + 2 : “בעת שהייה במדינה שאינה מדינת אמנה יש לשלם 166 ש"ח לחודש ולשמור על זכויות בישראל. תשלום זה הינו התשלום היחידי לביטוח לאומי ולא תהיה השלמה אחורנית עם החזרה לישראל”.
- נציגה 3: "יש אפשרות לנתק תושבות מראש. אני לא כל כך מבינה למה לבחור לעשות את זה. עדיף לך לבחור להשאר תחת תשלומי המינימום בישראל. אין לך מה להפסיד, זה בסה"כ 166 ש"ח לחודש. זה עדיף לך".
אף אחת מהנציגות לא אמרה לנו כי בחירה באפשרות זו פותחת פתח לחשיפה להשלמת תשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בישראל עם החזרה לישראל.
אז מה עושים?
המדינה יצרה פה מצב אבסורד כדי לתקן מצב אבסורד קודם. אין זה נכון ואין זה הוגן כי תושבים ישהו בחו"ל, ישלמו דמי בריאות מינימליים במשך שנים ובעת הצורך יגיעו לישראל ויצרכו שירותים רפואיים בעשרות ומאות אלפי שקלים כפי שהיה נהוג בעבר.
מצד שני, אין זה נכון להעניש אנשים אשר נשלחים לחו"ל בקנס של 12% , בטח ובטח אם הם לא מודעים לקנס הזה מראש ולא לקחו אותו במניין השיקולים בהצעה הכספית שניתנה להם עם המעבר. על ביטוח לאומי לייצר מנגנון ברור ופשוט לאזרחים. כמו כן, על ביטוח לאומי להגדיר סכום סביר לתשלום לעובד ששוהה בחו"ל ,שאינו זהה לתקרות הביטוח הלאומי לעובדים בישראל. העובדים בחו"ל אינם משתמשים במערכת הבריאות בארץ באותה התדירות, נאלצים להוציא מכיסם סכומים גבוהים לרכישת שירותי ביטוח רפואי פרטי בעת השהייה בחו"ל ובסוף מקבלים קנס נוסף על לא עוול בכפם.
